דודו אנתדזה

בימאי תיאטרון גאורגי

דוֹדוֹ אַנתַדזֵהגאורגית: დოდო ანთაძე; ‏ 10 באוקטובר 190018 באפריל 1978) היה במאי תיאטרון גאורגי.

דודו אנתדזה
დოდო ანთაძე
דודו אנתדזה, 1925
דודו אנתדזה, 1925
לידה 10 באוקטובר 1900
כפר ורדזיה שבחבל אימרתי
פטירה 18 באפריל 1978 (בגיל 77)
טביליסי, גאורגיה
מקום קבורה פנתאון דידובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דודו אנתדזה וקוטה מרג'נישווילי. 1931

ביוגרפיה עריכה

דודו אנתדזה נולד בשנת 1900 בכפר ורדזיה שבחבל אימרתי. בשנים 1920-1919 הוא למד בסטודיו לתיאטרון של ג' ג'דברי בטביליסי. בשנים 1925-1920 הוא עבד כעוזר במאי ובשנים 1927-1925 כאחד הבמאים בתיאטרון רוסתוולי שבטביליסי; בתיאטרון זה הוא ביים בשנת 1925 את המחזה "אסירי ליסבון" מאת פוליקרפה קקבדזה.

בשנים 1928-1927, דודו אנתדזה היה במאי בתיאטרון הפועלים של טביליסי (תיאטרון מקצועי בעבור קהל של פרולטרים, שפעל בשנים 1928-1926); בתיאטרון זה, אנתדזה ביים את המחזה "עשרת הימים שזעזעו את העולם" לפי ספרו של ג'ון ריד. בשנת 1928, אנתדזה ניהל את תיאטרון הנערים הצופים של טביליסי (תיאטרון מקצועי עם הצגות שמיועדות לבני נוער).

בשנים 1938-1928, דודו אנתדזה היה במאי בתיאטרון מרג'נישווילי, שנוסד ב-1928 בכותאיסי, הועבר ב-1930 לטביליסי וקיבל את שמו ב-1933 אחרי מות מייסדו - קוטה מרג'נישווילי. לפני מותו של מרג'נישווילי, דודו אנתדזה היה שותפו של המייסד בעבודת הבימוי של מספר הצגות. בתקופת פעילותו בתיאטרון זה, דודו אנתדזה ביים, בין היתר, את המחזות הבולטים הבאים: "האילמים החלו לדבר" מאת הרצל באזוב (1932), "גוריה של נינושווילי" מאת שלווה דדיאני (1934), "הרחוק" מאת אלכסנדר אפינוגנוב (1936) ו"איצקה ריז'ינשווילי" מאת הרצל באזוב (1937).

בשנים 1952-1938, דודו אנתדזה היה המנהל הראשי והאמנותי של תיאטרון מסחישווילי שבכותאיסי; בתקופה זו, אנתדזה ביים, בין היתר, את המחזות הבולטים הבאים: "אנשי האתמול" מאת שלווה דדיאני (1939), "הסיפור שלהם" מאת ו' גבסקיריה (1939), "אותלו" מאת ויליאם שייקספיר (1939), "המלך ליר" מאת ויליאם שייקספיר (1941), "חתונתו של קרצ'ינסקי" מאת אלכסנדר סוחובו-קובילין (1944), "השודדים" מאת פרידריך שילר (1948) ו"רביזור" מאת ניקולאי גוגול (1952).

בשנים 1957-1952, דודו אנתדזה היה מנהל תיאטרון גריבוידוב שבטביליסי (תיאטרון בשפה הרוסית); המחזה הבולט שביים אנתדזה באותה תקופה הוא "זְקַן העמק גוֹצַ'ה" מאת ס' שנשיאשווילי, שהתבסס על ספרו של אלכסנדרה קזבגי (1957).

בשנים 1962-1957, דודו אנתדזה היה מנהל תיאטרון רוסתוולי שבטביליסי. בשנים 1974-1962, אנתדזה היה מנהל "החברה התיאטרלית" של גאורגיה.

דודו אנתדזה כתב שני ספרים; בשנים 1966-1962 הוא חיבר ופרסם בשני כרכים את הספר "ימי העבר הקרוב", שבו גולל את תולדות התיאטרון הגאורגי הסובייטי וסיפר על יצירותיהם של קוטה מרג'נישווילי ותלמידיו. בשנת 1975 הוא פרסם את הספר "לצד מרג'נישווילי" על עבודתו לצד מייסד תיאטרון מרג'נישווילי.

דודו אנתדזה היה חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות משנת 1940 ובשנה זו זכה בתואר "אמן העם של גאורגיה". בשנת 1971 זכה בתואר "אמן העם של ברית המועצות". בשנת 1977 דודו אנתדזה קיבל את הפרס הממלכתי של גאורגיה הסובייטית ע"ש קוטה מרג'נישווילי.

דודו אנתדזה מת בשנת 1978 בטביליסי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דודו אנתדזה בוויקישיתוף