דוידקה
דָוִידְקָה היא מרגמה בקוטר 3 אינץ' מתוצרת תע"ש, ששימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות. הדוידקה פותחה על ידי דוד ליבוביץ, נשָק של "ההגנה" בחזית הדרום, והיא קרויה על שמו. על פי ספרי ההיסטוריה בסך הכל יוצרו שש יחידות בלבד של מרגמה זו. עובדה שמוטלת בספק, כיוון שעד היום קיימות לפחות 7 מרגמות דוידקה בתצוגה.
הפצצה של הדוידקה, ששקלה 40 ק"ג, הייתה בקוטר גדול מזה של הקנה, ו"הולבשה" עליו. טווח הדוידקה היה עד 300 מטרים.
שימוש הבכורה נעשה על ידי ההגנה ב-13 במרץ 1948, בהתקפה על שכונת אבו כביר ביפו. לכל אחת משלוש חטיבות הפלמ"ח נמסרו שתי מרגמות. הדוידקה התקבלה בספקנות בקרב מפעיליה, שכן היא נחשבה לנשק לא אמין, לא מדויק, לא יעיל וגוזל משאבים. בסופו של דבר, הצלחתה הגדולה של הדוידקה הייתה ברעש החזק שנגרם בעת הפעלתה, שהפיל פחד רב על הערבים וגרם להם לברוח מעמדותיהם.
באמצע יוני 1948 צוטט "מפקד בהגנה" בעיתון המשקיף לגבי הסיבות לעמידתה של ירושלים היהודית בקרבות, שאחת מהן הייתה הדוידקה "הנשק היהודי היעיל מאוד בהרעשת עמדות הערבים"[1].
למרות שבדפי ההיסטוריה נכתב שיוצרו רק שש מרגמות דוידקה, לפחות שבע עודן קיימות. המפורסמות מביניהן, מרגמה של חטיבה 10 (יפת"ח-פלמ"ח), מוצבת היום בכיכר על שמה בעיר צפת. מרגמה עם פצצה בקנה מוצבת בכיכר הדוידקה בירושלים במפגש הרחובות יפו והנביאים. מיקומי האחרות הם ליד בית יד לבנים ברחובות, במצודת יואב, בסליק של קיבוץ יגור, בחוסמסה, בגינה ברחוב השומר בגבעתיים ובמצודת ביריה.
בתרבותעריכה
בשיר "הצלף הג'ינג'י" מחבר דן אלמגור את "הדוידקה" לאבנים שירה דוד המלך במעשה דוד וגולית[2].
קישורים חיצונייםעריכה
- שמרי סלומון, "הפעולה הקרבית הראשונה של ה'דוידקה'", בלוג מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט
הערות שולייםעריכה
- ^ "מים" - זו המלה הממצה את סבלה של ירושלים, המשקיף, 17 ביוני 1948
- ^ הצלף הג'ינג'י באתר פרויקט בן יהודה.