דזואו ין
דזוֹאוּ יָן (סינית: 鄒衍/邹衍, פין-יין: Zōu Yǎn; וייד-ג'יילס: טסו ין; 305-240 לפנה"ס) היה פילוסוף סיני שחי בתקופת המדינות הלוחמות, המייסד והנציג החשוב ביותר של אסכולת היין והיאנג בפילוסופיה הסינית.
לידה | 305 לפנה״ס |
---|---|
פטירה | 240 לפנה״ס (בגיל 65 בערך) |
תחומי עניין | פילוסופיה |
עיסוק | פילוסוף, סופר |
מדינה | צ'י |
חייו ועבודתו
עריכהרוב הפרטים על חייו ועל עבודתו ידועים בזכות אזכוריו של ההיסטוריון הסיני סה-מה צ'יאן בעבודתו "רשומות ההיסטוריון", אולם אלה מקוטעים ולא שלמים ומתחילים לתאר את חייו רק בזמן בגרותו. מהמתואר על חייו ידוע שהוא נולד במדינת צ'י ובצעירותו היה תלמיד יוצא דופן באקדמיית ג'ישיה לפקידי ממשל ומלומדים אותה סיים בהצלחה. לאחר סיום הכשרתו החל דזואו יין לפתח את רעיונותיו. ראשית, על ידי העברת ביקורת קשה על המלכים והאצולה של זמנו שלדעתו היו נגועים בשחיתות בשל מעמדם כאנשים מעל החוק. לדעת דזואו ין היה על האצולה והשליטים לשמש דוגמה ומופת להתנהגות טובה לעם הפשוט.
לאחר מכן החל לשקוד על עבודותיו (שעסקו בתחומים אחרים) "שינויים מוזרים", "החכם הגדול" (大圣) ו"סוף והתחדשות" (终始) עבודותיו מצביעות על חשיבה מסודרת ושיטתית אך עם זאת לא מתחשבת במסורת הנהוגה בזמנו. לפי סה-מה צ'יאן מחקריו תמיד החלו בהתבוננות ולמידה של דברים קטנים וסופיים, בדרך כלל בטבע, והסתיימו בניסיון ללמוד כיצד עובדים הדברים האינסופיים.
קישורים חיצוניים
עריכה- דזואו ין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)