דיוויזיית השריון החמישית (ארצות הברית)
דיוויזיית השריון ה-5 של צבא ארצות הברית (באנגלית: 5th Armored Division) הייתה דיוויזיית שריון אמריקאית אשר לחמה במלחמת העולם השנייה בחזית המערבית.
 | |
| תג הכתף של הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "ניצחון" |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | דיוויזיית שריון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1941 1950 – 1956 1956 |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקים |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
היסטוריה עריכה
דיוויזיית "ניצחון" המשוריינת ה-5 הופעלה ב-10 באוקטובר 1941, והגיעה לבריטניה בפברואר 1944.
הדיוויזיה נחתה בחוף יוטה ב-24 ביולי 1944 בפיקודו של מייג'ור גנרל לונספורד א. אוליבר, ונכנסה ללחימה ב-2 באוגוסט, נסעה דרומה דרך קוטנס, אווראנש ו-ויטרה, ומעבר לנהר מיין כדי להשתלט על העיר לה מאן ב-8 באוגוסט. כשהיא פנתה צפונה, כיתרה הדיוויזיה את הגרמנים בנורמנדי על ידי התקדמות דרך Le Mêle-sur-Sarthe ששוחררה ב-11 באוגוסט, עד לקצה העיר ארז'נטן ב-12 באוגוסט - 8 ימים לפני סגירת פער ארז'נטן-פאלז.
לאחר העברת ארז'נטן לדיוויזיית הרגלים ה-90, דיוויזיית השריון ה-5 התקדמה 80 מייל כדי לכבוש את קו נהר ה-Eure ב-Dreux ב-16 באוגוסט. קרבות מרים אירעו בפינוי מסדרון Eure - סן, המלכודת הגדולה השנייה בצרפת. הדיוויזיה עברה בפריז ב-30 באוגוסט כדי להוביל את התקדמות הקורפוס ה-5 דרך יער קומפיין, על פני נהרות אואז, אן וסום, והגיעה לגבול הבלגי בקונדה, ב-2 בספטמבר.
לאחר מכן פנתה הדיוויזיה מזרחה, התקדמה 100 מייל ב-8 שעות, וחצתה את ה-Meuse בשרלוויל-מזייר ב-4 בספטמבר. תוך שהיא דוהרת על פני סדאן, היא שחררה את לוקסמבורג ב-10 בספטמבר ונפרסה לאורך הגבול הגרמני. גדוד הסיור של הדיוויזיה שלחה סיור מעבר לגבול גרמניה אחר הצהריים של ה-11 בספטמבר והיה הראשון מבעלות הברית לחצות את גבול האויב. ב-14 בספטמבר, הדיוויזיה חדרה לקו זיגפריד בוולנדורף, ונשארה עד ה-20 בספטמבר, כדי להוציא את עתודות האויב מאאכן.
באוקטובר היא החזיקה בעמדות הגנה בגזרת מונשאו-אופן. הדיוויזיה נכנסה לאזור יער הירטגן בסוף נובמבר ודחקה את האויב בחזרה לגדות נהר רור בקרבות קשים מאוד. ב-22 בדצמבר היא הועברה לעתודת קבוצת הארמיות ה-12.
חציית הרור ב-25 בפברואר 1945 הובילה את התקדמות הקורפוס ה-13 אל הריין, וחצתה את הריין בווזל ב-30 במרץ. הדיוויזיה הגיעה לגדות האלבה בטנגרמונדה ב-12 באפריל - 45 מיילים מברלין. ב-16 באפריל, הדיוויזיה עברה לקלצה כדי לחסל את דיוויזיית הפאנצר קלאוזביץ ושוב התקדמה לאלבה, הפעם בסביבת דננברג. הדיוויזיה נותרה בגזרת הארמייה התשיעית עד ליום ה-VE. במהלך המלחמה נהרגו 833 מחיילי הדיוויזיה ו-2,442 נפצעו.
הדיוויזיה הושבתה ב-11 באוקטובר 1945, הופעלה מחדש ב-1950 בפורט צ'אפי, ארקנסו, והושבתה בפעם האחרונה ב-1956.
מפקדים עריכה
- ג'ק וו. הרד (1941–1942)
- סירנו ברט (1942 - פברואר 1943)
- לונספורד א. אוליבר (פברואר 1943 - מאי 1945)