דיוויזיית השריון ה-11 (בריטניה)
דיוויזיית השריון ה-11 של הצבא הבריטי הייתה דיוויזיית שריון בריטית אשר לחמה במלחמת העולם השנייה.
_Insignia.svg) | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| שיוך |
 הצבא הבריטי |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1941 1952 – 1946 1956 (כ־5 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד |
 מייג'ור גנרל |
היסטוריה עריכה
במרץ 1941 הוקמה הדיוויזיה ביורקשייר, והועמדה תחת פיקודו של פרסי הוברט. הדיוויזיה הייתה אמורה להשתתף במבצע לפיד, אולם לבסוף לא נשלחה לצפון אפריקה, מאחר שתנאי הקרקע שם לא התאימו כל כך ללוחמת שריון. זמן קצר לאחר הפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944, נחתה בנורמנדי הדיוויזיה, שם הייתה מעורבת בלחימה קשה במהלך המערכה בנורמנדי, ובמיוחד במבצע אפסום בסוף יוני, ובאמצע יולי במבצע גודווד. בעקבות התמוטטות הוורמאכט בנורמנדי לאחר קרב פאלז, דיוויזיית השריון ה-11, חצתה את נהר הסן ב-28 באוגוסט, כבשה את אמיין רק שלושה ימים לאחר מכן, והגיעה לאנטוורפן ב-3 בספטמבר[1], חמש שנים מאז תחילת המלחמה. לאחר שמילאה תפקיד קטן בלבד במבצע מרקט גארדן, הייתה הדיוויזיה מעורבת בקרב הבליטה ובמבצע ממשי בפברואר – מרץ 1945. הדיוויזיה חצתה את נהר הריין בסוף מרץ והשתתפה בפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה, בתהליך שחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן באמצע אפריל ונכנסה לליבק בתחילת מאי. יום הניצחון באירופה בא זמן קצר לאחר מכן, ובינואר 1946 פורקה הדיוויזיה.
הדיוויזיה הוקמה מחדש בשנת 1950, אולם פורקה שוב בשנת 1956 והוסבה לדיוויזיה ה-4.
מפקדים עריכה
- פרסי הוברט (9 במרץ 1941 – 22 בפברואר 1942)
- כריסטופר פטו (22 בפברואר 1942 – 21 באפריל 1942)
- צ'ארלס קייטלי (21 באפריל 1942 – 17 במאי 1942)
- פרסי הוברט (17 במאי 1942 – 15 באוקטובר 1942)
- ברוקאס בורוז (15 באוקטובר 1942 – 6 בדצמבר 1943)
- פיליפ רוברטס (6 בדצמבר 1943 – ינואר 1946)
- הנרי פוט (1950 – 1953)
- הרולד פימן (1953 – 1955)
- ג'ון אנדרסון (1955 – מרץ 1956)
- רג'ינלד יוטסון (מרץ 1956 – 1 באפריל 1956)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אולם למרות שכבשה את הנמל ללא פגע, הדיוויזיה לא טיהרה את שפך הסכלדה, מה שהוביל לקרב ממושך ולפתיחת הנמל רק ב-28 בנובמבר