דיפנבכיה
דיפנבכיה (שם מדעי: Dieffenbachia) הוא סוג צמחים בעלי פרחים ממשפחת הלופיים. משמש כצמח נוי, לרוב לצל חלקי או לפנים בתים. הצמח נקרא על ידי הבוטנאי היינריך וילהלם שוט, מנהל הגנים הבוטניים של וינה בשם זה כדי לכבד את הגנן הראשי מר יוזף דיפנבאך. מוצאו באזורים הטרופיים של אמריקה ממקסיקו עד ארגנטינה.
 דיפנבכיה
| |
|---|---|
דיפנבכיה באומני
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד-פסיגיים |
| סדרה: | כף צפרדע |
| משפחה: | לופיים |
| סוג: | דיפנבכיה |
| שם מדעי | |
 Dieffenbachiaשוט | |
| |
מאפיינים עריכה
לצמח עלים גדולים ובשרניים, פשוטי שפה ומסורגים. לעיתים יש על העלים דוגמת כתמים בגווני ירוק וצהוב (תלוי בזן).
העלים החדשים בוקעים מגולגלים ונפרשים בהדרגה. הצמח ירוק עד, ולא מאבד את עליו פרט לתהליך טבעי של התחדשות הדרגתית.
העץ מתפתח לגובה ככל שהוא מתבגר - עלים חדשים צצים בראש הצמח ועלים ישנים מצהיבים ונושרים בתחתיתו, מה שמייצר עם הזמן גזעים צינוריים ירוקים בעלי פסים אופקיים ובראשם ציצת עלים.
הצמח מעדיף אדמה יבשה יחסית ואור שמש בינוני, ללא חשיפה לשמש ישירה. לפיכך הוא מהווה צמח בית עם דרישות השקיה מועטות ומתאים לאור המגיע דרך חלונות.
רעילות עריכה
מוהל הצמח רעיל ומכיל גבישים דמויי-מחט של אוקסלט הסידן (Calcium oxalate), היכולים לגרום בין השאר צריבה ונפיחות בפה במקרה אכילה. מנגנון הפגיעה הוא מכני ואיריטטיבי (בגירוי). רובן המכריע של הפגיעות כואבות אך מוגדרות כקלות, ואינן מסכנות חיים. במקרים נדירים תיתכן פגיעה קשה יותר, בעיקר לאחר לעיסה ממושכת של העלים או שתייה של מיץ הצמח. במקרים אלו הפגיעה מתבטאת בבצקת בנתיב האוויר וחסימתו עד כדי סכנת חנק.[1]. לא תוארו בספרות תגובות סיסטמיות או אנפילקסיס בחשיפה לצמח זה. סיפורים על הסכנה שבגידול הצמח נפוצים כאגדה אורבנית[2].
בתרבות עריכה
בארצות הברית, שמו המקובל של הצמח הוא מוט אילם, ונקרא לעיתים "צמח לשון החותנת".
בברזיל, הצמח נחשב כמרחיק רוחות רעות ובר מזל, ונכרך עם עוד צמחים כגון רוזמרין ופלפלת צ'ילי בכד צמחים בני-מזל.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "רעילות צמח הדיפנבכיה", עיתון "הרפואה", אוקטובר 2018
- ^ Is the Common Household Plant ‘Dieffenbachia’ Deadly?, אתר סנופס