דיקסי צ'יקס: סתמו ותתחילו לשיר

סרט משנת 2006

דיקסי צ'יקס: סתמו ותתחילו לשיראנגלית: Dixie Chicks: Shut Up and Sing) הוא סרט דוקומנטרי שהופק על ידי ברברה קופל וססיליה פק. הסרט עוקב אחר להקת הקאנטרי מטקסס הדיקסי צ'יקס במשך שלוש שנים בזמן שהלהקה הייתה תחת התקפה מצד ממשל ארצות הברית וחוגי הימין בארצות הברית על כך שביקרה בפומבי את הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ואת המלחמה בעיראק.

דיקסי צ'יקס: סתמו ותתחילו לשיר
Dixie Chicks: Shut Up and Sing
DixieChicks-PressConference.jpg
בימוי ברברה קופל
ססיליה פק
הופק בידי ברברה קופל
ססיליה פק
שחקנים ראשיים דיקסי צ'יקס
אדריאן פסדר
ריק רובין
ג'ורג' בוש
מוזיקה דיקסי צ'יקס
צילום תמרה גולדסוורתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה The Weinstein Company
הקרנת בכורה 10 בנובמבר 2006
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט יצא לאור במהלך פסטיבל טורונטו 2006.

שם הסרט "סתמו ותתחילו לשיר" (או "שִתקו ושירו") הוא משחק מילים על כך שהשלטון בארצות הברית ומבקרי הלהקה טענו שעל הבנות לשיר ולשתוק בעניינים פוליטיים. כמו כן המשפט מופיע בסינגל הראשון מאלבום החדש של הלהקה, "Not Ready to Make Nice" ("לא מוכנה להתפייס").

רקעעריכה

הדיקסי צ'יקס היו להקת הקאנטרי המצליחה ביותר בארצות הברית בסוף שנות התשעים ותחילת העשור הנוכחי, (הדיקסי היו ללהקת הקאנטרי הראשונה בהיסטוריה שהצליחה למכור אלבום ברמת יהלום מעל 10 מיליון עותקים). כאשר הקהל המאזין למוזיקה שלה כמו כל להקת קאנטרי אחרת היו בעיקר חוגי הימין בארצות הברית ומדינות הדרום והמערב.

בשנת 2003 במהלך הופעה בלונדון אמרה סולנית הלהקה נטלי מיינס "אני מתביישת שנשיא ארצות הברית הוא מטקסס" (Just so you know, we're ashamed the President of the United States is from Texas) וזכתה לתשואות מהקהל. מספר שבועות לאחר מכן יצאה הלהקה בהתקפה על המלחמה בעיראק.

הביקורת מצד הלהקה שהדהימה את הממשל ואת חוגי הימין שלא היו רגילים לשמוע אמירות כאלה מתוך ביתם שלהם והם יצאו בהתקפה חריפה על הלהקה, הנשיא ג'ורג' בוש תקף את בנות הלהקה מספר רב של פעמים ואף אמר את המשפט השנוי במחלוקת "אני לא הייתי קונה אלבום שלהם". לאחר מכן החלו תחנות רדיו רבות בארצות הברית להחרים את שירי הלהקה (שהיו למושמעים ביותר עד אז) וסולנית הלהקה קיבלה מכתבי איומים על חייה.

קישורים חיצונייםעריכה