דלקת סימפונות כרונית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
דלקת סמפונות כרונית (באנגלית: Chronic bronchitis) היא דלקת כרונית של הסימפונות, הנמנית עם קבוצת מחלות הCOPD. מאפייניה העיקריים הם שיעול במשך כחודשיים עד שלושה בשנה, במשך למעלה משנתיים רצופות, אחרי חשיפה ממושכת לעישון ברוב המקרים. לרוב מאופיינת המחלה בשיעול בוקר, שהולך ומחמיר במשך הזמן. אז מתפתחת היפוקסמיה בשלב מוקדם יחסית, שמלווה ביתר לחץ דם ובאי ספיקת לב ימין. חולי דלקת הסימפונות הם לרוב סטאטיים (ולכן משמינים), בצקתיים (בשל אי ספיקת לב ימנית) והיפוקסמיים (מכונים blue blotters).
תחום | רפואת ריאות |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D029481 |
סיווגים | |
ICD-10 | J42 |
ICD-11 | CA20.1 |
דלקת סימפונות כרונית שכיחה בקרב מעשנים ובקרב אנשים שגרים בערים בהן יש זיהום אוויר ניכר. היא פוגעת לרוב בעשור החמישי לחיים.
השפעות
עריכההמבנה התקין של דפנות הסימפונות מכיל אפיתל, תת-ריר וסחוס. התאים מפרישים ריר על פני השעריות (Cilia) של דרכי האוויר. בדלקת סימפונות כרונית נוצרת הדלקת בדפנות הסימפונות עצמן, כשהיא מלווה בהיפרטרופיה ובהיפרפלסיה של הבלוטות מפרישות הריר. כתוצאה מכך, גדלים תאי הגביע על חשבון התאים הריסניים. המדד המצביע על העלייה ברקמת הבלוטות עצמן, Reid index, מציין את היחס בין עובי הבלוטות לעובי הסימפון; כיום אינו מצוי בשימוש קליני. בנוסף לכך, קיימים ברקמה שינויים מטפלסטיים ודיספלסטיים, עד כדי התכייבות של הברונכים כתוצאה מהדלקת.
כתוצאה מהעלייה המשמעותית בהפרשת הריר, בשילוב עם עליית עובי דפנות הסימפונות, נחסמות דרכי האוויר. ברוב החולים קיימת במקביל גם נפחת המעצימה את האפקט החסימתי. עם העלייה בחסימת הסימפונות, נוצרים היפוקסיה קשה, קוצר נשימה ושיעול עם זיהומים חוזרים. הרס הרקמה גורם לעליה בלחץ הדם הריאתי, ללב ריאתי ולאי ספיקת לב ימנית.
הטיפול בדלקת הסימפונות הכרונית כולל לעיתים גם טיפול אנטיביוטי עקב הסיכוי הגדול לזיהומים חוזרים.
ראו גם
עריכה- מחלת ריאות חסימתית כרונית
- דלקת סימפונות חריפה
- וירוסים וחיידקים במערכת הנשימה
- חסימה דלקתית של הסימפונונות
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.