דמוקרטיה תעסוקתית
דמוקרטיה תעסוקתית היא השמת דמוקרטיה בכמה דרגים שונים (לדוגמה דיבייטים, מערכות הצבעה, מבנים דמוקרטים וכדומה) למקום עבודה. ההוצאה לפועל של הרעיון הזה יכולה לקרות בכמה דרכים שונות. תלוי בגודל, בתרבות ובכל מיני משתנים שונים של הארגון.[1]
יתרונות וטענות בעד עריכה
הטענה הכלכלית עריכה
מאז 1920, מלומדים חוקרים את האפשרות של הרחבת השתתפות העובדים. הם רצו ללמוד האם שיתוף עובדים בקבלת החלטות של ארגונים תוביל להעלאה באפקטיביות של קבלת וביצרנות בתוך הארגון. על פי לווין, אנשים אשר משותפים בהליך קבלת ההחלטות גם פתוחים יותר לשינויים. טכניקות שונות של שיתופים יכולות לגרום להשפעה גדולה יותר על מצב רוח העובדים מאשר היצרנות, בזמן שטכניקות אחרות מעלות את היצרנות ולא את המוראל. ההצלחה של [תאגיד מונדרגון] שמוחזק ומופעל על ידי עובדים מצביע על היעילות של דמוקרטיה תעסוקתית.
טענת האזרחות עריכה
דמוקרטיה תעסוקתית עובדת כסוכן לעידוד השתתפות פומבית בהליך הפוליטי של הממשלה. מיומנויות אשר מפותחות מדמוקרטיה תעסוקתית יכולות לעבור לאזרחים טובים יותר ולגרום לכך שהדמוקרטיה המדינית תעבוד טוב יותר. עובדים באקלים דמוקרטי יכולים גם לפתח דאגה גדולה יותר לטוב הכללי, שגם עוזר באזרחות הפנדמנטלית.
הצדקה מוסרית עריכה
הפילוסוף רוברט א. דאהל טוען ש'אם דמוקרטיה היא מוצדקת בשביל למשול על מדינה, היא גם מוצדקת כדי לשלוט על ארגונים כלכליים'[2] למרות זאת, ישנם מדענים פוליטיים שמטילים בספק אם האנלוגיה הזו היא דרך הגיונית להצדיק דמוקרטיזציה של מקום העבודה.
כוח העובדים ויצוג עריכה
עובדים אשר עובדים בשביל מנהיגים דמוקרטים מדווחים תוצאות טובות כגון שביעות רצון מחברי הקבוצה, ידידותיות, תודעה קבוצתית. הצהרות 'אנו', מוטיבציה של העובדים, יצירתיות ומסירות להחלטות המתקבלות בארגון.
כאש משתמשים בדמוקרטיה במקום העבודה ההשפעה בדרך כלל מעלה את פוטנציאל העובדים, ייצוג העובדים, אוטונומיה גבוהה יותר ושוויון כוח בתוך הארגון.
השתייכות פוליטית עריכה
תורת הדמוקרטיה התעסוקתית במקום העבודה מקורבת לדמוקרטיה הפוליטית, בעיקר במקומות עבודה גדולים יותר. ארגון דמוקרטיה תעסוקתית לרוב משויך לאיגודי עובדים ותנועות אנרכיסטיות, וסוציאליסטיות (בעיקר סוציאליזם חירותני).