האגס 1
האגס 1 הוא שיר שכתב והלחין אהוד בנאי בשנת 1989, שהיה בלבו של אלבומו השני שנקרא 'קרוב'.[1]
השיר הוא בין פיוט יהודי למוזיקה יוונית וגם רוק, בין טקסט עברי לארמי. בנוסף, השיר הוא שיר ארוך שבתחילתו הוא שיר רוק בעברית שעוסק בזיכרונותיו של בנאי מבית סבו, ההמשך של השיר הוא הפיוט 'אסדר לסעודתא' של האר"י הקדוש.[2]
האלבום השני של בנאי קיבע את מעמדו כזמר המדבר אל קהלים רחבים בחברה הישראלית. האלבום זכה להצלחה גדולה מאוד בעקבות להיטים כגון 'כולם יודעים' ו'רוחות הצפון', אך היה 'האגס 1' השיר המפתיע ביותר באלבום כולו.[3][4][5]
רקע לשיר עריכה
שיר שמסמל מתח בין תרבויות. כאשר אהוד כתב את השיר הוא נסע בזמן וכתב את מה שראה בהשוואה בין הזיכרונות מהעבר למה שיש בהווה ברחוב זה. עיקר השיר עוסק בכל החוויות שיש לאהוד מרחוב האגס 1 שם התגורר סבו- מאיר אליהו בנאי שהיה דמות חשובה ובולטת בשוק של מחנה יהודה בירושלים.[2][3][6][4][7]
תוכן השיר עריכה
בשיר "רחוב האגס 1" כל שורה או צמד מילים הם בעלי משמעות נסתרת או גלויה, בשפה העברית או בארמית, מטאפורות, השיר מביע בכל מילה את הנוסטלגיה של אהוד בנאי אל העבר, למקום בו הוא גדל, לבית שלו. השיר מהווה דיאלוג פנימי בין הדמויות המתקיימות בשיר. לא מפתיע שדווקא כאן חורג בנאי בהעלאת זיכרונות גרידא ויוצר חיבור בין הזיכרון הפרטי מבית סבא ובין 'אסדר לסעודתא' – הפיוט של האר"י שאותו הם היו שרים כהזמנה לסעודה. הפיוט המקורי נערך על ידי בנאי והוא מביא מתוכו רק שני בתים. מילות הפיוט כתובות בשפה ארמית, והפירוש שלהם.
מקור עריכה
אסדר לסעודתא
בצפרא דשבתא
ואזמין בה השתא
עתיקא קדישא.
נהוריה ישרי בה
בקידושא רבא,
ובחמרא טבא
דבה תחדי נפשא
תרגום עריכה
אסדר סעודה
בבוקר של שבת
ואזמין בה עתה
העתיק והקדוש
האור ישרה בה
בקידוש הגדול [הקידוש של שבת בבוקר]
וביין טוב
תשמחנה הנפשות.
בנאי עוסק בזיכרונות שלו משפיעה על חייו הבוגרים ולכן, באמצעות הפיוט של האר"י יוצר בנאי מזמן את העתיק והקדוש, ברצון להחיות את הזיכרונות ולהושיב לשולחן את הקודש השוכן בארונות. הוא רוצה לחבר את המסורת העתיקה שמתוכה צומח השיר, כדי שכמו יין טוב ישמחו בו הנפשות. בנאי מסמן בקו ישיר את חשיבותה של המסורת וההמשכיות שבה לתפיסה השלמה של הנפש, ומסמן את הקשר המהותי שיוצרת המסורת היהודית להמשכיות הדורות.[3][4][7]
הגרסה המוזיקלית עריכה
כל חלק בשיר פונה לשומעים, המוזיקה נעה בקצב איטי המתאר את הזמן שקפא ברחוב האגס שממשיך להכיל את כל מה שהוא מסמל, וגם את הגעגועים לאותה סמטה. הדואט מציב את נפקר ואת בנאי בעמדה שווה, שניהם שרים בטון מתגעגע וכאוב, במנגינה צנועה כאילו הכותבים לא כתבו את השיר כדי שיהפוך ללהיט, חזרה על משפט אחד כדי להדגיש את הגעגוע למחוזות של האגס 1.[2][5]
קובי אפללו ביצע את השיר מחדש במסגרת פרויקט '2 צדדים למטבע', המציג שירי רוק בביצוע אמנים מהז'אנר הים תיכוני שירים ים תיכוניים בביצוע אמנים מעולם הרוק. בגלל המורכבות בשירו של בנאי, לא ברור לאיזו קטגוריה משתייך הביצוע של קובי אפללו, אם לקטגוריה מעולם הרוק או לקטגוריה מהעולם הים תיכוני.[4]
ביקורת על השיר עריכה
השיר הוא שיר שמדבר על געגועים לבית סבא, בנאי עשה חיבור בין פיוט עתיק פורץ דרך לבין שיר רוק המתאר את ילדותו.[8][2][5][7]
השפעת השיר עריכה
כיום, למוזיקה הישראלית יש הרבה חיבורים וביניהם חיבור הישן עם החדש, וקל לשכוח, האיש שהתחיל עם החיבורים הוא אהוד בנאי עם השיר, בכך שחיבר בין עולם הרוק לעולם המוזיקה היהודית והישראלית.[4]
קישורים חיצוניים עריכה
רחוב האגס 1, באוסף המוזיקה הישראלית
הערות שוליים עריכה
- ^ אהוד בנאי, אהוד בנאי - אלבומים וספרים - קרוב, באתר אהוד בנאי
- ^ 1 2 3 4 אופיר נפקר אהוד בנאי - רחוב האגס 1, סינגלים חדשים, שירים חדשים, מוזיקה ישראלית, שירים ישראלים, יוסמיוסיק, ביקורת מוסיקה, חדשות מוסיקה, באתר יוסמיוסיק
- ^ 1 2 3 כל הלילה על האש /// 30 שנה ל"קרוב" של אהוד בנאי
- ^ 1 2 3 4 5 האגס 1, באתר tarbutil.cet.ac.il
- ^ 1 2 3 כל יום הוא שיר - השיר "האגס 1" נכלל באלבומו השני של אהוד…, באתר Facebook
- ^ אהוד בנאי
- ^ 1 2 3 מימה - אהוד בנאי - רחוב האגס אחד, באתר www.mima.co.il
- ^ בן שלו, אהוד בנאי: הסרוגים יעלזו, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008