האוורד פייל

מאייר וסופר אמריקאי, בעיקר של ספרים לצעירים

האוורד פיילאנגלית: Howard Pyle;‏ 5 במרץ 1853 - 9 בנובמבר 1911) היה מאייר וסופר אמריקאי, בעיקר של ספרים לצעירים. לימד תלמידים רבים שהפכו לציירים ומאיירי ספרים ידועים. הפרסום הקלאסי שלו משנת 1883 "הרפתקאותיו העליזות של רובין הוד" שמודפס גם בימינו. הוא ידוע גם בזכות האיורים שלו לספרי פיראטים, ויצירתו קיבעה את הסריוטיפ המודרני של לבוש הפיראטים. [1]

האוורד פייל
Howard Pyle.png
לידה 5 במרץ 1853
וילמינגטון (דלאוור), דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 1911 (בגיל 58)
פירנצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Autocrat of the Breakfast-Table עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

פייל נולד בוילמינגטון, דלאוור, בנם של ויליאם פייל ומרגרט צ'רצ'מן פיינטר. בילדותו למד בבתי ספר פרטיים והתעניין בציור וכתיבה מגיל צעיר מאוד.[2] הוא היה תלמיד חלש, אך הוריו עודדו אותו ללמוד אמנות, בעיקר אמו. הוא למד שלוש שנים בסטודיו של פ. ואן דר וילן בפילדלפיה, וזה היווה את כל הכשרתו האמנותית, מלבד כמה שיעורים בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק.

בשנת 1876 הוא ביקר באי צ'ינקוטג מחוץ לוירג'יניה וקיבל השראה ממה שראה. הוא כתב ואייר מאמר על האי והגיש אותו לשבועון של סקריבנר. אחד מבעלי המגזין היה רוזוול סמית, שעודד אותו לעבור לניו יורק ולהפוך את האיור למקצוע תחילה נאבק פייל בניו יורק. הוא היה חסר ניסיון מקצועי, מה שהקשה עליו לתרגם את רעיונותיו לצורות לפרסום. עם זאת, עודדו אותו כמה אמנים.

 
האוורד פייל, איור מאבק בין פיראטים, 1911

לבסוף פרסם איור בגיליון "הרפר וויקלי" של 9 במארס 1878 ושולמו לו 75 דולר - פי חמישה ממה שציפה. הוא הצליח והפך לאמן מבוסס עד שחזר לוילמינגטון בשנת 1880. פייל המשיך לאייר במגזינים השונים. הוא גם שיתף פעולה בכמה ספרים, במיוחד בהיסטוריה האמריקאית. הוא כתב ואייר את סיפוריו שלו, החל מ"ההרפתקאותיו העליזים של רובין הוד" בשנת 1883. ספר זה זכה לתשומת לב בינלאומית מצד מבקרים כמו ויליאם מוריס. [5] במהלך העשורים שלאחר מכן פרסם יצירות מאוירות רבות לילדים, שחלקן עדיין בדפוס.[3]

פייל התחתן עם הזמרת אן פול ב־12 באפריל 1881, ולזוג נולדו שבעה ילדים. בשנת 1889 הפליגו הוא ואשתו לג'מייקה והשאירו את ילדיהם בטיפול בידי קרובי משפחה. בזמן שהותם מעבר לים, בנם סלרס נפטר במפתיע. אובדן זה ככל הנראה היווה השראה לספר ילדים "הגן מאחורי הירח", העוסק במוות ונושא את ההקדשה: "לילד הקטן בגן הירח. ספר זה מוקדש על ידי אביו." [4]

בשנים 1894 - 1900 לימד איור במכון דרקסל. בין תלמידיו היו: אלנור אבוט, ג'סי וילקוקס סמית, אליזבת שיפן גרין, ויולט אוקלי בשנת 1900 הוא הקים בית ספר משלו בוילמינגטון, שם לימד מספר קטן של תלמידים. בשנת 1903, צייר פייל את ציורי הקיר הראשונים שלו למוזיאון האמנות של דלאוור. בשנת 1906 הוא לקח את ציורי הקיר ברצינות רבה יותר וצייר את קרב נאשוויל בבירת המדינה של מינסוטה, כמו גם שני ציורי קיר נוספים לבתי משפט בניו ג'רזי .

פייל פיתח רעיונות משלו להמחשת לבוש הפיראטים, מכיוון שנותרו מעט דוגמאות לתלבושות פיראטיות אותנטיות ונשמרו מעט ציורים, אם בכלל. הוא יצר סגנון ראוותני הכולל אלמנטים של לבוש צועני. עבודתו השפיעה על עיצוב התלבושות לשודדים בקולנוע מארול פלין ועד ג'וני דפ. הלבוש צוין כלא מעשי עבור מלחים עובדים.

בשנת 1910 נסעו פייל ומשפחתו לאיטליה שם תכנן ללמוד את עבודת המאסטרים הישנים. הוא סבל מבריאות לקויה, הוא חש בדיכאון ומרוקן מאנרגיה. לאחר שנה אחת במדינה, הוא סבל מדלקת בכליות ומת בפירנצה בגיל 58.

עבודות עיקריותעריכה

פייל כתב ואייר מספר ספרים, בנוסף לאיורים רבים שצייר עבור "הרפר וויקלי", פרסומים תקופתיים אחרים ויצירות ספרותיות שונות לילדים.

 
האוורד פייל, איור מספרו על הפיראטים בקריביים, 1905

הרפתקאות רובין הודעריכה

פייל סינתז הרבה אגדות ובלדות מסורתיות על רובין הוד בעבודה זו, תוך שהוא מעדן אותן כדי שיתאימו לילדים. לדוגמה, הוא שינה את הבלדה מסוף המאה ה-17 "התקדמות רובין הוד לנוטינגהאם", שעל פיה רובין הרג ארבעה עשר אנשים. אצל פייל רובין הרג רק שני גברים - אחד מהם ירה בו עוד בילדותו, והשני היה מתנקש שנוא בשם גאי מגיסבורן אותו שלח השריף כדי להרוג את רובין הוד.

לפייל לא הייתה דאגה רבה לדיוק ההיסטורי, אך כך הוא שינה את שם המלכה בסיפור "רובין הוד והמלכה קתרין" בתור אלינור. השינוי הפך אותה לתואמת מבחינה היסטורית את המלך ריצ'רד לב ארי, איתו רובין עושה שלום בסופו של דבר.

רבים מהסיפורים בספר רובין הוד מתוארכים לסוף ימי הביניים. הישגו היה לשלב אותם לסיפור אחיד.

אנשי הברזלעריכה

"אנשי הברזל" הוא רומן משנת 1891 העוסק במיילס פלוורת', שמקווה להפוך לאביר, ובכך יגאל את כבוד משפחתו. אביו היה מעורב בתוכנית להרוג את המלך הנרי הרביעי. סיפור ההרפתקאות עוקב אחר מיילס דרך אימוניו האינטנסיביים לאבירות ומסתיים בכך שהוא הופך לאביר ומאתגר את לורד ברוקורסט אלבן הרשע למשפט בלחימה.

הרומן עובד לסרט "המגן השחור של פאלוורת " משנת 1954 בכיכובם של טוני קרטיס וג'נט לי.

פייל כתב ספרים וקובצי סיפורים נוספים.

לאחר מותו אסף מו"ל מספר מסיפורי הפיראטים והאיורים שלו ופרסם אותם כספר שודדי הים של הווארד פייל (1921).

 
האוורד פייל, כריכתמגזין הארפר, 1903

תגובה ביקורתיתעריכה

פייל זכה להערכה רבה במהלך חייו וממשיך להיות מוערך היטב על ידי מאיירים ואמנים. בן זמנו וינסנט ואן גוך כתב במכתב לאחיו תיאו כי עבודתו של פייל "הכתה אותי בתדהמה מהערצה." [5]

המוניטין של פייל נובע מחדשנותו בכתיבה ובאיורים, ביצירת אסכולה אמריקאית לאיור האמנותי למען תחיית ספרי ילדים.

ביקורת ספרותית של המאה העשרים מציינת:

ככל שחלף הזמן, אפשר להיווכח, בחשיבותו של פייל כמייסד אסכולה אמריקאית מובהקת לאיור אמנותי, שהייתה חדשנית והנהיגה את הגישה העיצובית הטוטאלית, המחדשת הגדולה של ספרי ילדים. מורשת זו עולה על כל יצירה יחידה שהוא עשה. הוא זכור פחות עבור פרויקט אחד מאשר תרומתו הכוללת.

הייתה לו השפעה מתמשכת על מספר אמנים שהפכו בולטים בזכות עצמם. על פי רוברט ויץ, בית הספר לאמנות באוניברסיטת הווארד, פייל פיתח מערך נושאים משותף בעבודתו - תשומת לב לריאליזם וביטוי לאופטימיות ואמונה בטוב שבאמריקה. עבודתו המשיכה לעורר השראה גם לאחר מותו. לדוגמה, אמן ספרי הקומיקס טוני האריס (יליד 1969) ציין את פייל כהשפעה גדולה על עבודתו.

פייל זכור בעיקר כמאייר, אך ספריו נותחו גם בגלל תכונותיהם הספרותיות, במיוחד הרפתקאות העליזים של רובין הוד. על ספרו Otto of the Silver Hand, 1888 נכתב:

"יש לו את כל הסימנים של רומן היסטורי טוב: יש לו עלילה מרגשת, עם קונפליקט שופע ודמויות אמינות; הוא משתמש בשפה ובדיאלקט המתאימים להגדרתו ולדמויות; יש לו נושא אוניברסלי משמעותי, והוא מציג את פרטי חיי היום-יום בגרמניה של המאה השלוש-עשרה במדויק ולא מתבלט, מה שהופך את התקופה לאמיתית וחיה." [6]

ספרים וסיפוריםעריכה

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא האוורד פייל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה