הארמייה השלישית (איטליה)

**הארמייה ה-3**
**Armata 3**
פרטים
כינוי	"הארמייה הבלתי מנוצחת"
מדינה	ממלכת איטליה
שיוך	הצבא המלכותי האיטלקי
סוג	ארמייה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	מאי 1915 – 20 בדצמבר 1940 (כ־25 שנים)
מלחמות	מלחמת העולם הראשונה; מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים	אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה (מלחמת העולם הראשונה); קרלו גיזולו (מלחמת העולם השנייה)

הארמייה השלישית של הצבא המלכותי האיטלקי (באיטלקית: Armata 3) הייתה ארמייה איטלקית שלחמה במהלך מלחמת העולם הראשונה נגד מעצמות המרכז, ופורקה עם סיום המלחמה. הוקמה מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, ולחמה לצד מדינות הציר.

היסטוריה עריכה

הארמייה הוקמה לראשונה במאי 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. כמפקדה מונה אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה. הארמייה כללה את הקורפוסים ה-6 ה-7 וה-11, וקיבלה את הגזרה הדרומית של חזית האיזונצו. היא השתתפה בעשרה מתוך שנים עשר קרבות האיזונצו, וזכתה לניצחונות מול צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1917, לאחר הצטרפות הקיסרות הגרמנית למערכה כנגד איטליה, הובסו האיטלקים בקרב קפורטו. הארמייה השלישית הובסה גם כן, אולם נסוגה בצורה מוצלחת יחסית. הארמייה השתתפה בקרב הנהר פיאווה ובקרב ויטוריו ונטו, ופורקה בנובמבר 1918, לאחר סיום המלחמה. הישגיה המרשימים של הארמייה במהלך המלחמה זיכו אותה בכינוי "הארמייה הבלתי מנוצחת" ("La Armata Invitta").

בפאדובה פועל כיום "מוזיאון הארמייה השלישית", המנציח את פעילות הארמייה במהלך המלחמה.^[1]

הארמייה הוקמה פעם נוספת ב-6 ביוני 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, וכמפקדה מונה קרלו גיזולו. הארמייה הגנה על דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה לפני שפורקה ב-20 בדצמבר של אותה שנה.