הבניה חברתית של טכנולוגיה

ההבניה החברתית של הטכנולוגיה או בשמה הנוסף, הגישה החברתית, היא אחת משלוש אסכולות המרכיבות את צבר הגישות התאורטיות הקשורות לתחום של טכנולוגיות מידע ותקשורת. שתי הגישות הנוספות הן "הגישה הטכנולוגית" ו"הגישה הסביבתית" (אקולוגית). שלוש הגישות חוקרות ומתייחסות להשפעה שבין החברה לטכנולוגיה.

ההבניה החברתית של הטכנולוגיה טוענת ביסודה כי החברה מפתחת את הטכנולוגיות בהתאם לצרכיה.

הרעיון עריכה

ההוגה המרכזי של הגישה החברתית הוא ריימונד ויליאמס, אשר כבר בשנת 1974 במאמרו "טלוויזיה: שילוב טכנולוגי חברתי" (Television: Technology and Cultural form) טען כי היכולת של טכנולוגיות מידע ותקשורת לגרום לשינוי חברתי, נובעת קודם כל מהצרכים החברתיים עצמם. ויליאמס טוען כי כל המצאה טכנולוגית היא תוצר לוואי של תהליך חברתי. החידוש הטכנולוגי רוכש את מעמדו רק לאחר שנעשה בו שימוש שמכיל את אותו צורך חברתי פרימורדיאלי, ראשוני.

ויליאמס אינו מתכחש לחלוטין להשלכות של הטכנולוגיות על החברה, אך מעריך כי אותן השלכות הן תוצר של צרכים חברתיים אשר הביאו ליצירת הטכנולוגיות. במאמרו הוא מציג כמקרה מבחן את המצאת הטלוויזיה, חוקר את ההיסטוריה שלה ואת ההיסטוריה החברתית של השימושים בה. לטענתו, כאשר מסתכלים על החידושים הטכנולוגיים עצמם באופן שטחי, אפשר לראות שינויים בחברה, אך למעשה צריך להסתכל בצורה רחבה יותר. המורכבות של החברה היא זו שמביאה חידושים טכנולוגיים כדי שיוכלו להביא שינויים ולפתור בעיות ולענות על צרכים מסוימים. בנוסף, הוא טוען כי הוויכוח בין ההבנייה החברתית של הטכנולוגיה לבין ההבנייה הטכנולוגית עקר, מכיוון שכל גישה מסתכלת על התהליך מזווית שונה.

השפעת הגישה עריכה

על פי ההבניה החברתית של הטכנולוגיה ישנם שני סוגים של "הסדרים חברתיים", על פיהם נקבעים הצרכים החברתיים אשר מובילים ליצירת החידושים הטכנולוגיים:

ההסדר הראשון פועל מלמעלה למטה, כלומר לחברה יש מבנה היררכי ברור והגורמים הנמצאים בקודקוד הפירמידה כגון ראשי ממשלות, ממשלות, פרלמנט ונשיאים, יכולים לעודד ולתמוך בהקמתו וחדירתו של אמצעי טכנולוגי כלשהו. מנגד יש להם גם יכולת לצנזר אותו, כלומר להגביל את כניסת האמצעי הטכנולוגי למרחב הציבורי ובכך להימנע מההשלכותיו. דוגמה לסוג כזה של צנזורה ניתן לראות בהתנגדותם של דוד בן-גוריון וראשי המדינה להכניס את הטלוויזיה לשימוש בישראל עד לסוף שנות ה-60.

ההסדר השני פועל מלמטה למעלה. במקרה הזה מדובר בשימוש שעושים פרטים או שכבות באוכלוסייה בטכנולוגיות חדשות ו/או קיימות על מנת לקדם אינטרסים חברתיים. לדוגמה, מחאת הקוטג' יצאה לדרך באמצעות הפייסבוק, אך מקורה נבע מאותם אזרחים אשר מאסו ביוקר המחיה בארץ. המשותף לשני ההסדרים הוא אותו טיעון מרכזי לפיו הטכנולוגיה מסייעת לקידום תהליכים חברתיים, הנובעים בראש ובראשונה מצרכים חברתיים.

בשנים האחרונות התפתחו גישות תאורטיות שונות שמבוססות על שדות מחקר רבים, ואלה טוענות כי ההבניה החברתית של הטכנולוגיה לא נובעת רק מפעילותו של ממציא הטכנולוגיה או משני התהליכים החברתיים הנזכרים. לפי הגישות הללו, את ההבניה החברתית של הטכנולוגיה יוצרים מכלול של גורמים, החל במשתמשים בטכנולוגיה ועד למפעלים שמייצרים אותה, מהמחוקקים ועד לרשויות האכיפה. כך למשל, התקנת טכנולוגיית ה-V-chip (טכנולוגיה המוטמעת בתוך מכשירי טלוויזיה בארצות הברית שנועדה לאפשר להורים לתכנת את הטלוויזיה כך שזו לא תציג בפני ילדיהם תכנים שסווגו מראש כתכנים הכוללים אלימות, סצנות מין או שפה גסה) גורמת להבניה חברתית טכנולוגית של המשתמשים.[1] טכנולוגיות DRM מוטמעות בתקליטורי מוזיקה ומטרתן היא להגביל ואף למנוע את אפשרות ההמרה של שירים לקבצים דיגיטליים. זוהי דוגמה להבניה חברתית מצדם של המחוקקים ורשויות האכיפה. הטמעתם של הטכנולוגיות המגבילות הללו נועדה כדי להגביל את טווח השימושים האפשריים של הטכנולוגיה, תוך הגדרה מחדש של טווח השימושים הלגיטימיים בה. כך, יכולים מכלול הגורמים ליצור את ההבניה החברתית של הטכנולוגיה.

ביקורת עריכה

אחד המבקרים הבולטים של הגישה החברתית הוא לנגדון וינר (Langdon Winner), אשר טען בשנת 1993 כי הגישה אכן מסבירה ומתארת את אופן הצמיחה של חידושים טכנולוגיים, אך מתעלמת לחלוטין מהשפעתם במשך הזמן. המשמעות לדעתו היא שהגישה החברתית מסתכלת באופן צר למדי על התהליך. ווינר טוען שהגישה החברתית היא שטחית למדי ונותנת מענה רק לטכנולוגיות חדשות אשר באות לפתור אד-הוק בעיה מסוימת ומתעלמת מתהליכים תרבותיים-אינטלקטואליים-כלכליים עמוקים יותר.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Williams, Raymond.(1972) "Television: Technology and Cultural form", Technosphere Series, London, Collins
  • Winner, Langdon. (1993) "Upon Opening the Black Box and Finding it Empty: Social Constructivism and the Philosophy of Technology" in Science Technology & Human Values 18, no 3 : 362-378

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יובל דרור (2011). "הבנייה חברתית של טכנולוגיה: על הדרך שבה ערכים, חוק ואכיפה מוטמעים בטכנולוגיה". בתוך: רשת משפטית: משפט וטכנולוגית מידע [בעריכת ניבה אלקין-קורן ומיכאל בירנהק]. (עמ' 116-79). ת"א: אוניברסיטת תל אביב.