הגישה האונטולוגית הטבעית

הגישה האונטולוגית הטבעית (באנגלית: The Natural Ontological Attitude, או בקיצור: NOA) היא עמדה פילוסופית שהציע הפילוסוף ארתור פיין כחלופה הן לריאליזם מדעי והן לאנטי-ריאליזם מדעי.

על פי הגישה האונטולוגית הטבעית, עלינו לבטוח בטובי המדענים ולהאמין בקיומם של ישים בלתי נראים, כגון אלקטרונים, כאשר טובי המדענים בטוחים במידה מספיקה כדי להאמין בקיומם. בניגוד לריאליזם מדעי, הגישה האונטולוגית הטבעית אינה טוענת שהמדע פרוגרסיבי, כלומר: מתקדם לקראת האמת על ידי שימור ידע מתאוריות ישנות לחדשות, ואינה מחפשת הצדקות לאמונה בקיומם של ישים בלתי נראים מעל ומעבר להצדקות שהמדענים נותנים לטענותיהם.

פיין תוקף פילוסופים ריאליסטים הטוענים שריאליזם מדעי היא העמדה היחידה המסבירה את הצלחת המדע. פיין טוען כי הצלחת המדע צנועה יותר ממה שפילוסופים ריאליסטים נוטים לטעון, וכי ההיסטוריה של המדע דומה ל"בית קברות" של תאוריות בלתי מוצלחות שהועלו ונשכחו.

פיין טוען כי האסטרטגיה הריאליסטית אינה מצליחה להסביר הצלחות מדעיות באופן נקודתי, וכי אינסטרומנטליסטים מציעים במקרים רבים הסברים נקודתיים עדיפים להצלחת המדע.

בנוסף טוען פיין כי כל הסבר כללי להצלחת המדע מניח את המבוקש. הסברים כלליים להצלחת המדע הם מסוג היסק להסבר הטוב ביותר, כלומר: ההסקה שההסבר הטוב ביותר הוא המתקבל ביותר על הדעת ולכן חייב להיות אמיתי או קרוב לאמת. ההסתמכות על ההסבר הטוב ביותר נובעת מכך שהוא משמש מדענים בהצלחה בעבודתם. פיין טוען שבעוד שההסבר הטוב ביותר הוא אסטרטגיה לגיטימית להסברים נקודתיים שמעלים המדענים בעבודתם (לדוגמה: "אלקטרונים הם ההסבר הטוב ביותר לתופעות חשמליות, לכן הם חייבים להתקיים"), הוא אינו אסטרטגיה לגיטימית להסבר כללי של הצלחת המדע, משום שכך משתמשים בו כדי להצדיק את עצמו (ראו גם בעיית האינדוקציה).

פיין טוען כי הגישה האונטולוגית הטבעית היא המכנה המשותף המינימלי לריאליסטים ולאנטי-ריאליסטים, ובשל הסיבות שפורטו לעיל, היא העמדה המקסימלית הניתנת להצדקה פילוסופית, ולכן חייבים להסתפק בה.