הדיוויזיה ה-257 (ורמאכט)
הדיוויזיה ה-257 (בגרמנית: 257. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה במערכה בפולין, בקרב על צרפת, בקרבות החזית המזרחית, והושמדה במהלך מבצע יאשי-קישינב. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה כדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257, שלחמה בחזית המערבית עד תום המלחמה.
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | דיוויזיית חיל רגלים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 26 באוגוסט 1939 – מאי 1945 (כ־5 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
  | |
היסטוריה
עריכההדיוויזיה ה-257
עריכההדיוויזיה ה-257 הוקמה ב-26 באוגוסט 1939 בברלין-קרלסהורסט במחוז הצבאי ה-3 כחלק מגל הגיוס ה-4. היא כללה בתחילה את רגימנטים הרגלים ה-457, ה-466 וה-477, וכן את רגימנט הארטילריה ה-257. שלושת הרגימנטים של הדיוויזיה לקחו את הגדודים הראשוניים שלהם ממספר מערכי מילואים של המחוז הצבאי השלישי, כולל רגימנט הרגלים ה-8 (פרנקפורט אן דר אודר), רגימנט הרגלים ה-9 (ויטנברג), רגימנט הרגלים ה-39 (גרינברג בשלזיה), רגימנט הרגלים ה-67 (ברלין-שפנדאו), רגימנט הרגלים ה-68 (רטנאו), ורגימנט הרגלים ה-150 (ברלין-טגל).[1] המפקד הראשון של דיוויזיית הרגלים ה-257 היה מקס פון ויבאן.[2]
לאחר הפלישה לפולין, שבה הייתה הדיוויזיה בעתודת קבוצת ארמיות דרום, היא שימשה ככוח כיבוש בגזרת קרקוב.[2] ב-29 בינואר 1940, דיוויזיית הרגלים ה-257 העבירה גדוד חי"ר של הרגימנט ה-466 לדיוויזיית הרגלים ה-293 של גל הגיוס ה-8.[1]
ביוני 1940, במהלך הקרב על צרפת, עמדה דיוויזיית הרגלים ה-257 מול קו מאז'ינו, כחלק מקבוצת ארמיות C. לאחר סיום המערכה במערב הועברה הדיוויזיה חזרה לפולין.[2] ב-4 באוקטובר 1940, שליש מהדיוויזיה הועברה לדיוויזיית הרגלים ה-123 כחלק מגל הגיוס ה-11.[1] קרל זקס קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה ב-1 במרץ 1941.[2]
בין יוני 1941 לקיץ 1942, דיוויזיית הרגלים ה-257 לחמה בקרבות מתמשכים בחזית המזרחית. היא השתתפה בלחימה באומן והשתתפה בכיתור קייב. בסוף שנת 1941, דיוויזיית הרגלים ה-257 עסקה בפעולות הגנה נגד מערכת החורף הרוסית 1941–1942.[2]
במאי 1942 לחמה הדיוויזיה בקרב חרקוב השני.[2] על דיוויזיית הרגלים ה-257 פיקד כעת קרל גימבל, שנכנס לתפקידו ב-1 במאי 1942. גימבל הוחלף ב-1 ביוני על ידי קרל פיכלר.[2] ב-5 בנובמבר 1943 קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה אנטון ריכרד פון מאוכנהיים גנאנט בכטולסהיים.[2] ב-2 ביולי 1944 קיבל פרידריך בלימקה את הפיקוד על הדיוויזיה.[2]
באוגוסט 1944 הושמדה דיוויזיית הרגלים ה-257 כשלחמה תחת קבוצת ארמיות דרום במהלך מבצע יאשי-קישינב. היא פורקה רשמית ב-9 באוקטובר 1944.[1] המפקד האחרון שלה, שמונה ב-1 באוקטובר 1944, היה אריך זיידל.[2]
דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257
עריכהדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257 הוקמה ב-13 באוקטובר 1944, תוך שימוש בשרידי דיוויזיית הרגלים ה-257 וכן באנשי דיוויזיית הצללים Groß-Görschen, הידועה גם בשם דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-587, שהייתה חלק מגל הגיוס ה-32. רגימנטים הגרנדירים של דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257 היו הרגימנטים ה-457, ה-466 וה-477, כפי שהיו תחת דיוויזיית הרגלים ה-257.[1] דיוויזיית ההפולקסגרנדיר ה-257 הושמדה על ידי כוחות צבא ארצות הברית בפוסן במאי 1945.[1]
המפקד היחיד של דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257 היה אריך זיידל.[2]
מפקדים
עריכה- מקס פון ויבאן (26 באוגוסט 1939 – 1 במרץ 1941)
- קרל זקס (1 במרץ 1941 – 1 במאי 1942)
- קרל גימבל (1 במאי 1942 –1 ביוני 1942)
- קרל פיכלר (1 ביוני 1942 – 5 בנובמבר 1943)
- אנטון ריכרד פון מאוכנהיים גנאנט בכטולסהיים (5 בנובמבר 1943 – 2 ביולי 1944)
- פרידריך בלימקה (2 ביולי 1944 – 1 באוקטובר 1944)
- אריך זיידל (1 באוקטובר 1944 – מאי 1945)
קישורים חיצוניים
עריכה- הדיוויזיה ה-257 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-257 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-587 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 Tessin, Georg (1973). "257". Die Landstreitkräfte 201–280. Verbände und Truppen der deutschen Wehrmacht und Waffen-SS im Zweiten Weltkrieg 1939-1945 (בגרמנית). Vol. 8. Osnabrück: Biblio Verlag. pp. 245–250. ISBN 3764808721.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Mitcham, Samuel W. (2007). "257th Infantry (later Volksgrenadier) Division". German Order of Battle. Volume One. 1st-290th Infantry Divisions in World War II. Stackpole Books. pp. 306–308. ISBN 9780811734165.