ההוצאה להורג של רוי מיטשל
רוי מיטשל היה אפרו-אמריקאי מווייקו, טקסס, שהורשע ברצח של שישה אנשים, והוצא להורג ב-30 ביולי 1923. מעצרו, המשפט שלו, הרשעתו והוצאתו להורג נחשבו כדוגמאות לקנאות במערכת המשפט בטקסס בשנות ה-20, אך גם בשינוי ביחס לאלימות המונית ולינצ'ים פומביים. מיטשל היה הטקסני האחרון שהוצא להורג בפומבי, והוא נחשב לאחרון שנתלה לפני שהחלו להשתמש בכיסאות חשמליים.
רקע
עריכהבתחילת המאה ה-20, וייקו הייתה עיר משגשגת וביתה של קהילה אפרו-אמריקאית, שכללה אף מעמד ביניים מצומצם. המתח הגזעי בעיר היה גבוה, והגיע לשיאו בשנת 1916, לאחר הלינץ' בג'סי וושינגטון, שהואשם ברצח אישה לבנה. בעקבות חקירת הנושא, וכן פרסום תמונות מהלינץ' על ידי ה-NAACP, רשויות וייקו היו תחת לחץ פוליטי למנוע תקריות נוספות של המון אלים. הלינץ' הבא שנערך בווייקו היה בשנת 1921, הקורבן במקרה זה היה אדם לבן ונכה בשם קורלי הקני.
בשנת 1919 טקסס הייתה במקום השני בארצות הברית אחרי ג'ורג'יה במספר הלינצ'ים שהתרחשו בשטחה. 38 אנשים עברו לינץ' ב-1917, 64 ב-1918, ו-83 ב-1919. הקו קלוקס קלאן היו פופולריים בתחילת שנות ה-20, ומנו כ-170,000 חברי בטקסס. בדצמבר 1921, השופט המחוזי ריצ'רד מונרו נאם בנושא, וגינה את אלימות ההמון, והכריז שכל מי שלקח חלק בה אשם בעצמו ברצח. למרות זאת, הפופולריות של התנועה הגזענית רק התגברה ברחבי טקסס, ואדם נוסף חווה לינץ' באותה השנה.
באביב של 1922, וייקו הייתה אחוזת היסטריה לאור תקיפות של כמה זוגות במקומות ציבוריים. הארולד בולטון נהרג ב-25 במאי, ובת לווייתו נאנסה. ב-27 במאי, שכן חטף את ג'סי תומאס, נהג מונית שחור, שנטען שהוא הרוצח של בולטון. הוא נרצח על ידי מקומי בשם סאם האריס. המון חילל את גופתו. הרצח של תומאס לא עצר את התקיפות בווייקו.
המשפט וההוצאה להורג של מיטשל
עריכהב-29 בינואר 1923, רוי מיטשל נעצר על ידי רשויות וייקו, אחר שחבר שלו בשם ג'סי וודלאו סיפר לשריף המקומי לסלי סטגל שהוא מאמין שכובע שהושאר על ידי תוקף נמלט, שייך למיטשל. סטגל תיאר את מיטשל כ-"שחור צהוב עם זהב בשיניו הקדמיות, מדבר בשפה נכונה." בתחילה המשטרה טענה שמיטשל ידוע למשטרה כבר מספר חודשים, ולאחר מכן שינתה את גרסתה לשנים.
כאשר התבקש להודות בפשע, מיטשל השיב שעם ראיות כה חותכות נגדו, לתביעה אין צורך בהתוודות שלו. במהלך חקירתו, מיטשל הודה ברצח של חמישה אנשים, אונס ארבעה, ושלוש תקיפות, כולל הפשעים בהם הואשם ג'סי תומאס ועליהם נרצח. עיתונים הציגו את פשעיו כפשעי "גנבה ותעבה". בתחילת המשפט שלו, מיטשל חזר בהתוודותו וטען שהוא עונה במכות, מסמרים, גפרורים וכן האיום שיעבירו אותו לינץ' על ידי המון. מקור אחד טען שמישטל הודה מתוך פחד ומניפולציות פסיכולוגיות שהופעלו עליו.
גזר הדין של מיטשל הוחלט לאחר דקות של התייעצות בקרב חבר המושבעים. אישו של מיטשל, מיני, וביתו בת ה-10 מרגרט ליוו אותו במשפטו והעידו שבעת הפשעים הוא היה בבית. לאחר שהורשע ונידון למוות בגין כל האשמות נגדו, מיטשל נאשם והורשע ברצח נוסף, של אישה בשם לולה ברקר. זאת למרות ששני גברים שחורים אחרים הודו ברצח שלה אחרי חקירתם.
ראש העיר של וייקו, בן ריצ'רדס, ושריף סטגל הודיעו בציבור שבכוונתם להגן על מיטשל מאלימות על ידי הציבור עד הוצאתו להורג. דקות לפני הוצאתו להורג, נאמר שמיטשל הודה שוב בכל הפשעים בהם הורשע. ב-30 ביולי 1923, מיטשל אמר ברוגע "להתראות, כולם" ואז נתלה על ידי כלא מחוז מקלנאן לפני קהל של כ-5,000 איש. מיטשל היה האדם האחרון שהוצא להורג בפומבי בטקסס, והוא מתואר רבות כאדם האחרון שנתלה באופן חוקי.
תוצאות
עריכהההיסטוריונית פטרישה ברנשטיין טענה שההגנה של מיטשל מלינץ', והוצאתו להורג לפי חוק, מדגימה את האפקטיביות של הקמפיין נגד הלינצ'ים של ה-NAACP.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Bernstein, Patricia (2005). The First Waco Horror. College Station: Texas A&M University Press.
- Morgan, Hazel (1921). A "Two-Gun" Man of the Law. Nacognoches: The Texas History Teacher's Bulletin.
- Blackburn, Edward (2006). Wanted: Historic County Jails of Texas. College Park: Texas A&M University Press.
- Wood, Amy (2009). Lynching and Spectacle: Witnessing Racial Violence in America, 1890-1940. Chapel Hill: University of North Carolina Press.
- Biffle, Kent (15 February 1998). "Waco's claim to last hanging stretches truth". Dallas Morning News.