הורלוגין צ'ויבלסאן

פוליטיקאי מונגולי

הורלוגין צ'ויבלסאןמונגולית: Хорлоогийн Чойбалсан‏; 1895 - 26 בינואר 1952) היה המנהיג הקומוניסטי של מונגוליה משנות ה-30 ועד מותו. הוא שירת כראש בית הנבחרים בין השנים 1930-1929, והיה ראש הממשלה בין השנים 1952-1939. נשא בדרגת מרשל של הצבא המונגולי.

הורלוגין צ'ויבלסאן
Хорлоогийн Чойбалсан
Horloogiyn Choybalsan.jpg
לידה 8 בפברואר 1895
מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 1952 (בגיל 56)
אולן בטור, מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Sükhbaatar's Mausoleum עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש מועצת השרים של מונגוליה ה־10
24 במרץ 193926 בינואר 1952
(12 שנים)
תחת המזכיר הכללי של המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה באנזארג'אבון באסאנג'אב
דאשיין דאמבה
יומג'אגין טסדנבאל
→ אנאנדון עמאר
יושב ראש בית הנבחרים של מונגוליה ה־4
24 בינואר 192927 באפריל 1930
(שנה ו-13 שבועות)
תחת המזכיר הכללי של המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה אולזייטיין באדראח
באת-אוצ'ירון אלדב-אוצ'יר
פלג'ידין גנדן
→ ג'אמצאנגיין דאמדינסוריין
לוסולון להאגאן ←
פרסים והוקרה
  • מדליית הניצחון על יפן
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור הדגל האדום
  • עיטור לנין
  • מדליה להנצחת 20 שנים לצבא האדום
  • מסדר סובורוב, דרגה 1
  • גיבור הרפובליקה העממית של מונגוליה
  • מסדר סוחבאאטאר
  • עיטור הדגל האדום (מונגוליה)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (מונגוליה)
  • מסדר כוכב הקוטב
  • מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות
  • חבר כבוד בק.ג.ב. עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הורלוגין היה חסידו של מנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין וחיקה את מדיניותו בדרכים רבות. הוא עלה לשלטון בתמיכה סובייטית, כתוצאה מאי שביעות רצונו של סטלין מהמנהיג הקומוניסטי המונגולי פלג'ידין גנדן. גנדן הודח מהשלטון ב-1936 בעקבות סירובו לשתף פעולה עם סטלין, בין השאר בנוגע לכוח צבאי סובייטי על אדמת מונגוליה וחיסול הנזירים הבודהיסטיים. זמן מועט לאחר מכן הוצא גנדן להורג במוסקבה, וצ'ויבלסאן תפס את מקומו.

רבים סבורים כי שלטונו של צ'ויבלסאן הוא האכזרי ביותר בתולדות מונגוליה המודרנית. בתקופת שלטונו חלו רדיפות מצד הממשלה כנגד "אויבי העם" - כלומר, מנהיגים דתיים, אריסטוקרטים ומתנגדים פוליטיים. כיום אין הערכה חד משמעית של ההרוגים כתוצאה מרדיפות אלה. בנוסף, הנהיג צ'ויבלסאן במונגוליה פולחן אישיות על פי מודל סטלין. מצד שני, במהלך תקופת שלטונו, ובסיוע סובייטי, שופרה התשתית המונגולית והוקמו קווי תקשורת וכבישים רבים. כמו כן ננקטו צעדים לשיפור רמת האוריינות (ידיעת קרוא וכתוב) במדינה.

צ'ויבלסאן החזיק במשרת ראש הממשלה עד מותו ב-1952. דמותו עדיין שנויה במחלוקת במונגוליה: רבים עדיין מעריצים אותו ומחשיבים אותו כגיבור מונגולי, אך המבקרים מייחסים זאת לתעמולה ולפולחן האישיות. חלק מהמונגולים מאמינים כי צ'ויבלסאן היה שליט-בובה בידי הסובייטים, וכי לא הייתה לו אפשרות אחרת לפעולה. מפלגתו של צ'ויבלסאן, המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה, גינתה חלק מפעולותיו, ביניהן פולחן האישיות, ב-1956.

על שמו נקראה בשנת 1941 העיר צ'ויבלסאן.

קישורים חיצונייםעריכה