הטבח ביער מדבדב

הוצאה להורג המונית בברית המועצות

הטבח ביער מדבדברוסית: Медведевский расстрел) או טבח אוראל (Орловский расстрел) היה הוצאה להורג המונית בברית המועצות, שבוצעה על ידי המשטרה החשאית הסובייטית נ.ק.ו.ד., ב-11 בספטמבר 1941. הטבח התרחש שלושה חודשים לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, 157 אסירים פוליטיים שנכלאו בכלא אוריול הוצאו להורג ביער מדבדב, ממש מחוץ לעיר הרוסית אוריול, בפקודתו האישית של יוסיף סטלין[1]. הוצאה להורג זו הייתה אחד ממעשי הטבח הרבים של אסירים שבוצעו בחופזה על ידי ה-נ.ק.ו.ד. ב-1941, בעקבות פלישת גרמניה.

הטבח ביער מדבדב
חלק מNKVD prisoner massacres
תאריך 11 בספטמבר 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 53°01′04″N 36°09′48″E / 53.01776521486°N 36.163241755°E / 53.01776521486; 36.163241755
סוג בית קברות, טבח עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 157 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטה לזכר קורבנות הטבח ביער מדבדב

בשנת 1941 הכיל כלא אוריול כחמשת אלפים אסירים פוליטיים. ב-5 בספטמבר 1941, בהוראת לברנטי בריה, ה-נ.ק.ו.ד. חיבר רשימה של 170 אסירי אוריול שיוצאו להורג. בריה טען שהם היוו את "החלק הזועם יותר של האסירים" וכי הם "ביצעו תסיסה תבוסתנית וניסו לארגן בריחה במטרה לחדש את הפעילות המחתרתית". הרשימה נשלחה לסטלין, שאישר אותה. ב-8 בספטמבר, השופטים וסילי אולריק, דמיטרי קנדיבין ווסילי בוקאנוב, ללא כל התדיינות וללא כל סוג של חקירה, דנו רשמית למוות 161 בני אדם. בזמן ההוצאה להורג, חלק מהרשימה כבר מתו או הועברו בעוד אחרים שוחררו.

רבים מהמוצאים להורג היו אזרחים זרים, ביניהם פריץ נותר, שאפילו אלברט איינשטיין דרש את שחרורו. עצורים נוספים שהוצאו להורג באותו יום כוללים את כריסטיאן רקובסקי, סרגיי אפרון, אולגה קמנבה, גארגין אפרסוב, מריה ספירדונובה ודמיטרי פלטניוב (רופא מפורסם שנידון ל-25 שנים במשפט ראווה)[2].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הטבח ביער מדבדב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Parrish, Michael (1996). "The Orel Massacres, the Killings of Senior Military Officers". The Lesser Terror: Soviet State Security, 1939-1953. Westport, CT: Praeger. pp. 69–109. ISBN 0275951138.
  2. ^ Rabinowitch, Alexander (July 1995). "Maria Spiridonova's 'Last Testament' ". Russian Review, Vol. 54, No. 3, pp. 424-446.