הטרונומיה
הטרונומיה (מיוונית. heteros: זולת, nomos: חוק) הוא מונח מתחום הפילוסופיה במקורו המתאר כפייה של חוק על רצונו של אדם מצד גורם חיצוני.
בפילוסופיה
עריכהעמנואל קאנט עשה במונח שימוש כשתיאר את תורת המוסר, שלדידו יסודה באוטונומיה, שהיא עשיית דין תבונית ומוחלטת. ההטרונומיה, לשיטתו, היא יצירת דין א-מוסרי או כזה שאין לו משמעות מוסרית. ההטרונומיה כוללת כל חוקיות, חברתית, רגשית וטבעית כאחד המגבילה את האדם וכופה עליו את רצונה. ההטרונומיה, לשיטת קאנט היא ההפך מן הרצון המוסרי, משום שהיא איננה מונעת על ידי התבונה הטהורה הפורמלית אשר אמורה להנחות את האדם גם בתחומי המוסר.[1] דוגמה לבעייתיות שברצון ההטרונומי נתן קאנט בצורת אדם אשר איננו משקר משום שברצונו לשמור על שמו הטוב. טיעון זה הוא הטרונומי, שהרי על פי הציווי המוסרי, על האדם לא לשקר גם לו הדבר לא יפגום בשמו הטוב כלל.[2]
בביולוגיה
עריכההטרונומיה מרחבית
עריכההטרונומיה מרחבית או מרחב הטרונומי הוא מושג במדעי החברה וביחסים בינלאומיים, המתאר מצג שווא של אחידות טריטוריאלית וסדר חברתי המושפעים מהתפיסות המודרניות של ריבונות מדינתית ושליטה טוטליטרית.[3] המונח מתאר את חוסר ההתאמה בין מרחבים חברתיים למרחבים טריטוריאליים, המודגש במדינות המודרניות, אשר בניגוד למערכות הפוליטיות בימי הביניים, מתקשות להכיל רב תרבותיות ונאמנוית אידיאולוגיות שונות בשל התבססותן על הומוגניה אתנית ואוטונומיה פוליטית.[4] על פי התפיסה הפוסט-מודרניסטית, השליטה בעולם המודרני על שטחים מורכבת ממערכת יחסים בין כוחות שונים שאינם בהכרח בשליטת מדינת הלאום ויכולים להירקם באמצעות ארגונים בינלאומיים, דת, תאגידים רב-לאומיים, או זרמים גלובליים של הון ומידע.[4] דניאל מונטרסקו סבור כי ערים מעורבות ככלל, והעיר יפו בפרט, מהווים דוגמא מתאימה למונח, ככאלו שבהם דינמיקה עירונית דוחה את הרעיון המסדר של הטריטוריאליות החד-ערכית שמציבה לה מדינת הלאום ושל המיקום החברתי שהיא מייעדת לקבוצות אתניות שונות.[5]
לקריאה נוספת
עריכה- שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, מהדורה שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"א, עמ' 91
- עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטיפיסיקה של המדות, ירושלים: מאגנס תש"י, עמ' 122-131.
הערות שוליים
עריכה- ^ שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, מהדורה שלישית, ירושלים: מאגנס, תשמ"א, עמ' 91
- ^ עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטיפיסיקה של המדות, ירושלים: מאגנס תש"י, עמ' 122-123
- ^ Fredric Jameson, Postmodernism, or, The cultural logic of late capitalism, Duke University Press, 1991, עמ' 81-80
- ^ 1 2 John Gerard Ruggie, Territoriality and Beyond: Problematizing Modernity in International Relations, International Organization 47, MIT, 1993
- ^ דניאל מונטרסקו, עיר שסועה לה יחדיו: דו-לאומיות בחיי היומיום ביפו, בבל, 2020, עמ' 62 והלאה
