הילד והקסמים

הילד והקסמים
L'Enfant et les Sortilèges
מלחין	מוריס ראוול
ליברטיסט	קולט
סוגה	אופרה
מספר מערכות	1
זמן התרחשות העלילה	המאה ה-20
שפה	צרפתית
שנה	1925
מקום התרחשות העלילה	בבית הילד

הילד והקסמים (בצרפתית: L'Enfant et les Sortilèges) היא אופרה מאת מוריס ראוול. זוהי האופרה השנייה שלו (הראשונה היא "שעה ספרדית") והיא בת מערכה אחת שהוצגה ב-21 במרץ 1925 במונטה-קרלו. המנצח היה ויקטור דה סאבאטה. הלברית נכתבה על ידי הסופרת קולט.

תולדות האופרה עריכה

קולט בשנת 1932

הסיפור של האופרה התפרסם בשנת 1916 בצורת שיר של הסופרת הצרפתייה קולט. המנהל דאז של האופרה קומיק (ז'אק רושה) אהב את הנושא והציע למחברת לשכתב אותו לבלט של אגדות. רושה המליץ לסופרת על כמה מלחינים שיתאימו לכתוב מוזיקה לסיפור. עם זאת, קולט בחרה מיד בראוול. הלברית הושלמה עד מהרה ונשלחה בדואר למלחין שנלחם אז במלחמת העולם הראשונה בחזית ורדן, אך החבילה אבדה ולכן ראוול קיבל אותה רק לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1918 (כאשר נשלחה אליו בפעם השנייה). בתום הקרבות, המלחין היה במצב בריאותי ירוד. השנים חלפו על רקע תהליך החלמתו ורק בשנת 1922 החל שוב להלחין. היו שטענו כי האופרה נכתבה בין השנים 1916-1925 במשך כמעט עשר שנים, אך אין זה סביר, שכן הוא בוודאי לא קיבל את הלברית עד 1918.

לקראת סוף ההלחנה, פנה אליו במפתיע איש בית האופרה של מונטה קרלו: האופרה הראשונה של המלחין (שעת הרועים) שהוצגה שם בבכורה נחלה הצלחה רבה ולכן הם רצו לקיים גם את הבכורה של האופרה החדשה במונטה קרלו. ראוול, כמובן, הסכים, ובשנת 1924 שלח את הפרטיטורה המוגמרת לבית האופרה. הבכורה התקיימה במרץ בשנה שלאחר מכן, בהצלחה רבה.

דמויות האופרה עריכה

הדמות	הקול
הילד	מצו-סופרן
האם	אלט
הכורסה	בַּס
כיסא הכרית	סופרן
שעון	בַּס
קנקן התה	בָּרִיטוֹן
הכוס הסינית	סופרן קולורטורה
האש	סופרן קולורטורה
הילד הרועה	אלט
הנערה הרועה	סוֹפּרָן
הנסיכה	סוֹפּרָן קולורטורה
הזקן הקטן	טֶנוֹר
החתול	בָּרִיטוֹן
החתולה	סוֹפּרָן
העץ	בָּרִיטוֹן
השפירית	אלט
הזמיר	סוֹפּרָן קולורטורה
העטלף	סוֹפּרָן
הינשוף	סוֹפּרָן
הצפרדע	טֶנוֹר
הסנאי	מצו-סופרן

אורך האופרה: שלושת רבעי שעה

עלילה עריכה

(ההוראות של רוול היו שהתפאורה על הבמה תוגדל כך שהזמרת ששרה את דמות הילד תראה בגודל של ילד בן 8 עד 10 שנים ביחס לתפאורה).

הילד יושב בחדרו ועליו להכין שיעורי בית, אבל כמובן שלא מתחשק לו. הלימודים משעממים אותו. הוא גם מכתים את החוברת ואת השטיח שלו בדיו. אמו נכנסת לחדרו ומזמינה אותו לארוחת ערב. היא מאוכזבת כאשר היא מגלה שהילד שלה אפילו לא התחיל לכתוב את השיעורים, הוא פלגמטי מאוד, ויש בלגן גדול בחדרו. הילד מגיב בצורה חצופה למילות הנוזפות של אמו, ואף מוציא אליה את לשונו. בסופו של דבר האם מחליטה להעניש את הילד: היא נותנת לו רק תה ולחם מריר לארוחת הערב ומזהירה אותו, שיקבל אוכל רגיל רק אם יסיים את מטלותיו. זה מוציא עוד יותר מגדרו את הילד בן השבע.

לאחר שאמו עוזבת, הוא קורע את מחברתו ומתחיל לענות את בעלי החיים שלו. אז פתאום הכל משתנה: הוא מתחיל להבין את התנהגות החפצים סביבו ואת שפת החיות. כולם מתלוננים על כך שהוא מתנהג אליהם בגסות. טפט שמקשט את הקיר של חדרו, הנערה הרועה והילד הרועה מתחילים לבכות כי הילד חתך את נייר הטפט במספריים כך שזה הפריד ביניהם. אז מגיעה הנסיכה שמגלמת את סיפור המעשייה, הנסיכה שהיא אהבתו הגדולה הראשונה של הילד נוזפת בו על כך שכמעט אינו קורא בספר, בו הוא יכול לקרוא עליה. אז מופיע גם הזקן הקטן שיצא מספר המתמטיקה. הוא מתחיל להתלונן על כך שהנער מביא בושה על ראשו מכיוון שכל הזמן מקלקל את הדוגמאות בספר הלימוד שלו. במהלך המונולוג שלו, המספרים מתעוררים לחיים ומזגזגים בחדר יותר ויותר בפראות. השעון העומד שהילד קיבל בירושה מסבו כל כך מתקומם וכועס שהוא רוצה להכות את הילד במטוטלת שלו כאשר הוא צריך להכות בשעה הקרובה.

הכאוס גדל וגדל והילד הקטן פוחד יותר ויותר. הוא מזעיק את אמו, אך לשווא. בתוך המהומה הגדולה, הסנאי נפצע, הילד מרחם עליו וחובש לו את הפצע. פעולה זו משככת את כעסם של החפצים שמרדו נגדו, כך שבסופו של דבר כולם חוזרים לאט למקומם. הם קוראים כעת לאמא ביחד עם הילד הקטן והאם מופיעה ומחבקת את בנה.

המוזיקה עריכה

ראוול עצמו אמר שהוא שם את הדגש על המנגינה שעליה עבד ברוח הקומדיות האמריקאיות. כמעט כל האובייקטים והיצורים המתעוררים לחיים קיבלו שורות שירה ולחן שייצגו את הדמויות לרבות הניואנסים ביניהן. ריקוד הכורסאות, למשל, הוא מינואט זריז, והדואט של קנקן התה וכוס התה הוא פוקסטרוט. הדיאלוג בין הכד לבין הכוס הוא דוגמה טובה לחוכמתו ולכושר המצאתו של ראוול: במהלך הצלילים הגבוהים והמקבילים של הסולם הפנטטוני הסיני, הכוס מזמרת במילים מוזרות, שנשמעות כמלים מהמזרח. במקומות מסוימים האופרה מתקרבת לבולות המוזיקה של מחזמר. התזמורת לכל אורך האופרה משרתת בתפקיד בכפיפות למה שקורה על הבמה, אך המלחין לא ויתר על האפשרויות של וירטואוזיות אינסטרומנטלית. הריקודים ממלאים תפקיד חשוב: היצירה כוללת גם כמה מחולות תוססים מהמינואט ועד הפוקסטרוט.

לקריאה נוספת עריכה

Holden, Amanda (Ed.) The New Penguin Opera Guide. New York: Penguin Putnam, 2001. ISBN 0-14-029312-4
Orenstein, Arbie (Ed.) A Ravel Reader: Correspondence, Articles, Interviews. Mineola: Dover Publications, 2003. ISBN 0-486-43078-2

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא הילד והקסמים בוויקישיתוף

L'Enfant et les sortilèges at Maurice Ravel Frontispice. Archived 31 March 2017 at the Wayback Machine
L'Enfant et les sortilèges - Details by McLellan, Joe; LA Philharmonic. Archived 30 December 2017 at the Wayback Machine