פתיחת התפריט הראשי
The Maunder Minimum shown in a 400-year history of sunspot numbers

המינימום של מאונדראנגלית: Maunder Minimum), הידוע גם כ"התקופה הממושכת עם מינימום כתמי שמש" ("prolonged sunspot minimum") הוא השם שניתן לתקופה שבין השנים 1645 ל-1715 הנכללת בעידן הקרח הקטן, בה הפכו כתמי שמש לנדירים ביותר, אירוע שתועד על ידי האסטרונומים של אותה תקופה.

המינימום של מאונדר הצביע על פעילות כתמי שמש נמוכה כאשר אירופה וצפון אמריקה חוו חורף קר מאוד, ובאנגליה במהלך "עידן הקרח הקטן" נהר התמזה קפא למשך 7 שבועות.

בתקופה של המינימום של מאונדר היה ירידה של כתמי שמש במשך 70 שנה ללא עליה, כיום יש תקופה של 5 וחצי שנים של עליה בכתמי השמש ואז 5 וחצי שנים של ירידה בכתמי השמש.

המינימום של מאונדר היה כמעט בקנה אחד עם החלק האמצעי של עידן הקרח הקטן, שבמהלכו אירופה וצפון אמריקה חוו טמפרטורות קרות יותר מהממוצע. אבל אם יש קשר סיבתי, עדיין שנוי במחלוקת. מחקרים באוניברסיטה הטכנית של דנמרק והאוניברסיטה העברית בירושלים קשרו התפרצויות שמש גדולות לשינויים בעננים של כדור הארץ, ועננים כידוע משפיעים על הטמפרטורות הגלובליות. ההשערה הטובה ביותר הנוכחית עבור הגורם של עידן הקרח הקטן היא שזה היה תוצאה של פעולה וולקנית כלשהי. תחילתה של תקופת הקרח הקטן התרחשה גם לפני תחילת המינימום של מאונדר.

המינימום של מאונדר צפוי לחזור בשנת 2033. חלק מהמדענים חוזים שיש סיכוי של 20% סיכוי לשינויים משמעותיים במזג האוויר.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה