הממלכה האוסטרוגותית
הממלכה האוסטרוגותית (בלטינית: Regnum Italiae;[1] ממלכת איטליה) הייתה ממלכה שהתקיימה תחת שליטתם של האוסטרוגותים הגרמאניים בחצי האי האפניני ובאזורים הסמוכים לו בשנים 493 עד 553.
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה |
גותית לטינית וולגרית |
| עיר בירה |
רוונה (493–540) פאביה (540–553) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | קרבות איזונזו ורונה |
| תאריך | 489 |
| פירוק | קרב מונס לכטריוס |
| תאריך | 553 |
| ישות קודמת |
ממלכת איטליה  |
| ישות יורשת |
Duchy of Brescia, דוכסות רומא |
  | |
תחת תיאודריך הגדול, מלך הממלכה האוסטרוגותית הראשון, הגיעה הממלכה לשיאה, והשתרעה מדרום צרפת המודרנית במערב ועד למערב סרביה המודרנית בדרום מזרח. רוב המוסדות החברתיים של האימפריה הרומית המערבית המאוחרת נשתמרו בתקופת שלטונו. תיאודוריך קרא לעצמו Gothorum Romanorumque rex ("מלך הגותים והרומאים"), והוכיח את רצונו להיות מנהיגם של שני העמים.
החל משנת 535, האימפריה הביזנטית פלשה לאיטליה בפיקודו של יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. השליט האוסטרוגותי באותה תקופה, ויטיגס (אנ'), לא יכול היה להגן על הממלכה בהצלחה ולבסוף הממלכה נכבשה כאשר הבירה רוונה נפלה. המלך האחרון של הממלכה האוסטרוגותית היה טייה (אנ').
היסטוריה עריכה
רקע עריכה
אוסטרוגותים עריכה
ערך מורחב – אוסטרוגותים
מוצאם של האוסטרוגותים הוא מגוטלנד (Gotland) שבשוודיה, סקנדינביה. השבט השפיע על אירועים מדיניים בשלהי ימיה של האימפריה הרומית. במקביל לו, פעל שבט גרמאני נוסף, אף הוא מצאצאי הגותים (Gothi), והוא הויזיגותים (Visigothi), שכונו "גותים אציליים" או ה"מערב-גותיים". שני השבטים הם מצאצאי הגותים, שבט שהתהווה במזרח גרמניה, שנטל חלק באירועים המדיניים של אותה עת.
האוסטרוגותים היו הענף המזרחי של הגותים. הם התיישבו והקימו מדינה רבת עוצמה בדאקיה, אך במהלך סוף המאה ה-4 הם נכנסו לשליטתם של ההונים. לאחר התמוטטות האימפריה ההונית בשנת 454, מספר גדול של אוסטרוגותים התיישבו במחוז הרומאי של פאנוניה כפוידרטוס.
אודואקר (476–493) עריכה
- ערך מורחב – אודואקר
ב-476, אודואקר, מנהיג הפוידרטוס במערב, ביצע הפיכה נגד צבאו של פלביוס אורסטס (אנ'), שביקש להכיר בבנו של אורסטס, רומולוס אוגוסטולוס, כקיסר האימפריה הרומית המערבית במקום הקיסר יוליוס נפוס. אודואקר שמר על המערכת המנהלית הרומית, שיתף פעולה באופן פעיל עם הסנאט הרומי, ושלטונו היה יעיל ומוצלח. הוא גירש את הוונדלים מסיציליה בשנת 477, ובשנת 480 כבש את דלמטיה לאחר רצח יוליוס נפוס.
כיבוש איטליה על ידי הגותים עריכה
תיאודוריק יצא ממואסיה בסתיו 488, עבר דרך דלמטיה וחצה את האלפים היוליאניים לאיטליה בסוף אוגוסט 489. העימות הראשון עם צבאו של אודואקר התרחש בנהר איזונצו ב-28 באוגוסט. אודואקר הובס ונסוג לכיוון ורונה, שם נערך קרב נוסף חודש לאחר מכן, שהביא לניצחון גותי עקוב מדם, אך מוחץ.
אודואקר ברח לבירתו רוונה, בעוד החלק הגדול של צבאו נכנע לגותים. תיאודוריך שלח אז את טופא ואנשיו נגד אודואקר, אך טופא חזר לתמוך באודואקר. בשלב זה, הויזיגותים התערבו ואודואקר הובס באופן מכריע בנהר אדה ב-11 באוגוסט 490. אודואקר נמלט שוב לרוונה, בעוד שהסנאט וערים רבות באיטליה החלו לתמוך בתיאודריך.
תיאודריך רוצח את אודואקר עריכה
רק בשנת 492 הצליח תיאודוריך להשיג צי ולכבוש את נמלי רוונה, ובכך ניתק לחלוטין את התקשורת עם העולם החיצון. ההשפעות של זה הופיעו שישה חודשים לאחר מכן, כאשר החל משא ומתן בין שני הצדדים, בתיווכו של בישוף העיר.
ההסכם הושג ב-25 בפברואר 493, לפיו על שני הצדדים לחלק את איטליה ביניהם. משתה נערך על מנת לחגוג את הסכם זה. במהלך המשתה, שהתקיים ב-15 במרץ, רצח תיאודוריך, לאחר שהרים כוסית, את אודוקר. לאחר מכן אירע טבח כללי בחייליו ובתומכיו של אודואקר.
תיאודריך הגדול (493–526) עריכה
כמו אודואקר, תיאודוריך היה לכאורה פטריקי ונתין של הקיסר בקונסטנטינופול, ששימש כמשנה למלך איטליה, תפקיד שהוכר על ידי קיסר האימפריה הביזנטית אנסטסיוס הראשון ב-497. למעשה, תיאודריך פעל כשליט עצמאי, אם כי בניגוד לאודואקר, הוא שמר בקפדנות על עמדתו.