הממלכה האנגלו-קורסיקאית
הממלכה האנגלו-קורסיקאית (באנגלית: Anglo-Corsican Kingdom, באיטלקית: Regno Anglo-Corso, בקורסיקאית: Riame anglo-corsu) הייתה מדינה קליינטית של ממלכת בריטניה הגדולה, שהתקיימה באי קורסיקה בין השנים 1794–1796 במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית.
| |||
 | |||
| איור של ממלכת קורסיקה, 1794 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| ראש מדינה | מלך קורסיקה | ||
| מלך קורסיקה | ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת | ||
| שפה נפוצה |
איטלקית, קורסיקאית  | ||
| עיר בירה | בסטיה, קורטי | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | 17 ביוני 1794 | ||
| תאריכי הקמה |
יוני 1794 | ||
| פירוק | 19 באוקטובר 1796 | ||
| תאריכי פירוק |
19 באוקטובר 1796 | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות קתולית | ||
  | |||
רקע והיסטוריה של הממלכה עריכה
בתקופת המהפכה הצרפתית הייתה קורסיקה חלק מצרפת במשך שני עשורים בלבד. מנהיג קורסיקה פסקוואלה פאולי, שהוגלה מהממלכה הצרפתית, הפך לדמות נערצת של לוחם למען החירות והדמוקרטיה, וב-1789 הוזמן לפריז על ידי האספה המכוננת הלאומית, שם התקבל כגיבור. לאחר מכן נשלח חזרה לקורסיקה בדרגת לוטננט קולונל.
אולם בסופו של דבר פאולי עזב את התנועה המהפכנית בשל התנגדותו להוצאתו להורג של המלך לואי ה-16 והצטרף למפלגה השמרנית המלוכנית. כאשר פאולי הואשם בבגידה על ידי צרפת, הוא כינס מועצה בקורסיקה ב-1793, מינה עצמו לנשיא, והכריז על פרישתה של קורסיקה מהרפובליקה הצרפתית. הוא ביקש את הגנת הממשלה הבריטית, שלחמה אז בצרפת. הבריטים ראו זאת כהזדמנות לבסס נוכחות צבאית בים התיכון.
ב-1794 שלחה בריטניה צי ספינות לקורסיקה, ולמשך כשנתיים התווספה קורסיקה לרשימת המדינות שנמצאו תחת הגנתו של המלך ג'ורג' השלישי. חוקתה של האוטונומיה החדשה הייתה דמוקרטית, כאשר בראש המדינה עמדו נציג המלוכה הבריטית, פרלמנט עם נבחרי ציבור ומועצה ששימשה כרשות המבצעת.
היחסים בין ממשלתו של פאולי לבריטניה היו מורכבים וסבלו ממחלוקות רבות, במיוחד בנושא האוטונומיה של קורסיקה: נציג המלוכה היה נאמן לבריטניה, בעוד שפאולי רצה לשמור על אוטונומיה. מחלוקת נוספת הייתה בנוגע לעיר הבירה של המדינה: פאולי בחר בבסטיה, בעוד שנציג המלוכה בחר בקורטי כעיר הבירה.[1] כאשר הצטרפה ספרד לצרפת בלחימתה בבריטניה החליטו הבריטים לסגת מקורסיקה. בית המלוכה הבריטי הציע לפאולי להתפטר מתפקידו ולהגלות את עצמו לבריטניה, שם יזכה לגמלת זקנה. פאולי הסכים בלית ברירה.
ב-19 באוקטובר 1796 כבשו הצרפתים מחדש את בסטיה וקורסיקה הפכה למחוז צרפתי.[2]
הערות שוליים עריכה
- ^ Thrasher, Peter Adam (1970). Pasquale Paoli: An Enlightened Hero 1725-1807. Hamden, CT: Archon Books. pp. 291–326. ISBN 0-208-01031-9.
- ^ Gregory, Desmond (1985). The Ungovernable Rock: A History of the Anglo-Corsican Kingdom and Its Role in Britain's Mediterranean Strategy During the Revolutionary War, 1793-1797. London: Fairleigh Dickinson University Press. p. 171. ISBN 0-8386-3225-4.