הנסיך נפוליאון בונפרטה

הנסיך נפוליאון בונפרטה
Napoléon Joseph Charles Paul Bonaparte
לידה	9 בספטמבר 1822; טריאסטה, האימפריה האוסטרית
פטירה	17 במרץ 1891 (בגיל 68); רומא, ממלכת איטליה
שם מלא	נפוליאון ז'וזף שארל פול בונפרטה
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בזיליקת סופרגה
בת זוג	מריה קלוטילדה, נסיכת סבויה
שושלת בונפרטה
אב	ז'רום בונפרטה
אם	קתרינה, נסיכת וירטמברג
צאצאים	ראו בהמשך
פרסים והוקרה
	צלב גדול של לגיון הכבוד; מדליית זהב לאומץ צבאי של איטליה; המסדר המלכותי של השרפים ;

הנסיך נפוליאון בונפרטה, הידוע גם כ-"נפוליאון-ז'רום" (בצרפתית: Napoléon Bonaparte;‏ 9 בספטמבר 1822 – 17 במרץ 1891), היה נסיך ופוליטיקאי צרפתי, בנו של ז'רום בונפרטה.

ביוגרפיה עריכה

נפוליאון-ז'רום נולד ב-9 בספטמבר 1822 בטריאסטה, לז'רום בונפרטה ולקתרינה, נסיכת וירטמברג, בתם של פרידריך הראשון, מלך וירטמברג ואוגוסטה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל. בצעירותו הוא התיידד עם בן דודו לואי נפוליאון, ולאחר מכן שירת בצבא ממלכת וירטמברג. ב-1848 התקבל ללשכת הבונים החופשיים "ידידי המולדת" וב-1852 היה לחבר כבוד בלשכת "בונפרטה". ^[1] בשנת 1848 הוא נבחר לאספה המכוננת, והיה החבר הכי צעיר בה, ולאחר הפיכת 2 בדצמבר 1851 סייע לבן דודו לדכא את התנגדות הרפובליקנים. נפוליאון היה יועץ קרוב של בן דודו נפוליאון השלישי, והיה תומך מרכזי של התערבות צרפתית באיטליה, כפי דרישת קמילו בנסו די קאבור והלאומנים האיטלקים.

נפוליאון שימש כמפקד דיוויזיה במהלך מלחמת קרים, ולאחר מכן שימש כמושל אלג'יריה. כחלק ממדיניות הברית של דודנו עם ממלכת סרדיניה, התחתן נפוליאון-ז'רום ב-30 בינואר 1859 עם מריה קלוטילדה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה ואדליידה מאוסטריה, ונולדו להם 3 ילדים. במהלך מלחמת אוסטריה-סרדיניה פיקד נפוליאון על קורפוס צרפתי, אולם הוא לא השתתף בקרב סולפרינו.

בשנת 1870 התפטר נפוליאון השלישי בעקבות המפלה במלחמת צרפת–פרוסיה, והוקמה הרפובליקה הצרפתית השלישית. בשנת 1879 נהרג נפוליאון הרביעי, ובצוואתו הוא מינה את בנו של נפוליאון-ז'רום - ויקטור, נסיך נפוליאון ליורשו. בעקבות כך פרצה מחלוקת בין תומכי בית בונפרטה בשאלה מי ראוי לעמוד בראש הבית, ונוצר קרע בין ויקטור לאביו. ב-16 בינואר 1883 הוא נעצר על שפרסם מנשר בונפרטיסטי בפריז, אולם הוא שוחרר במהירות. במאי 1886 גירשה הרפובליקה הצרפתית את הנסיכים של השושלות השלטוניות הקודמות, ובעקבות כך יצא נפוליאון לגלות בשווייץ. ב-3 במאי 1926 מת נפוליאון ברומא, והוא בן 68 שנים.