הנרי אדוארד דויל

צייר ומאייר אירי

הנרי אדוארד דוילאנגלית: Henry Edward Doyle‏; 1827 - 17 בפברואר 1893) היה צייר ומאייר אירי, ובמשך 23 שנים היה מנהל הגלריה הלאומית של אירלנד.

הנרי אדוארד דויל
Henry Edward Doyle
מהגרים עוזבים את אירלנד, הנרי דויל, 1868
מהגרים עוזבים את אירלנד, הנרי דויל, 1868
לידה 1827
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 1892 (בגיל 65 בערך)
דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חבר במסדר האמבט
אביר מסדר פיוס התשיעי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייםעריכה

דויל היה בנם השלישי של ג'ון דויל (מחבר האיורים הפוליטיים "H. B.") ומריאן, בתו של מר ג'יימס קונאן, מדבלין. הוא נולד בשנת 1827 והתחנך כאמן. הוא היה אחיהם של ג'יימס ויליאם אדמונד דויל, וריצ'רד דויל. בהמלצת הקרדינל ויסמן הוא מונה לנציב רומא בתערוכה הבינלאומית בשנת 1862 בלונדון, ועל שירותיו בתפקיד זה הוענק לו תואר אביר מסדר פיוס התשיעי.[1]

משפחהעריכה

ב־6 בפברואר 1866, הוא התחתן עם ג'יין איזבלה בול ביתו של הכומר ניקולס בול, אחד משופטי בית המשפט באירלנד. ואחותו של ג'ון בול. הטקס נערך על ידי אחיה של ג'יין, הכומר אנתוני בול. אחיינו היה הסופר סר ארתור קונאן דויל.

קריירהעריכה

הוא היה מפקח אמנות על התערוכה הבינלאומית בשנת 1865, בדבלין ומזכיר הכבוד של הגלריה הלאומית לפורטרטים בשנת 1872בדבלין. הוא נבחר על ידי למנהל של הגלריה הלאומית של אירלנד, בשנת 1869 עם מותו של ג'ורג' פרנסיס מולבני המנהל הקודם. הוא היה גם חבר בוועדת הייעוץ לשלוש התערוכות המיוחדות של דיוקנאות לאומיים בין השנים 1866-1868.[2]

במהלך עשרים ושלוש שנות כהונתו בתפקיד מנהל הגלריה הלאומית האירית, הוא העלה את האוסף שם מחסר משמעות למקום מכובד ביותר בין הגלריות הקטנות באירופה, וזאת למרות קמצנות קיצונית מצד האוצר.

הוא נפטר בפתאומיות ב־17 בפברואר 1892.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנרי אדוארד דויל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Armstrong, Walter (1901). "Doyle, Henry Edward". Dictionary of National Biography (1st supplement). London: Smith, Elder & Co.
  2. ^ Cooper, Thompson (1884). "Doyle, Henry" . Men of the Time  (eleventh ed.). London: George Routledge & Sons. p. 352.