פתיחת התפריט הראשי

הנרי בירדאנגלית: Henry Edward Bird;‏ 14 ביולי 1830, המפשייר - 11 באפריל 1908, לונדון) היה שחמטאי אנגלי וסופר שחמט.

הנרי בירד
Henry Edward Bird
Henry Edward Bird (1877 drawing by Sam Loyd).jpg
ציור של הנרי בירד על ידי סם לויד
לידה 14 ביולי 1830
המפשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באפריל 1908 (בגיל 77)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הישג בולט היה מס' 2 העולם בשנת 1876
מד כושר מרבי 2635 (ספטמבר 1875)
מקצוע נוסף רואה חשבון
מדינה בריטניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בגיל 21 הוזמן בירד לתחרות הבינלאומית הראשונה שהתקיימה בלונדון, 1851. הוא השתתף גם בתחרויות שהתקיימו בווינה ובניו ג'רזי. בשנת 1858 הפסיד בירד בדו-קרב לפול מורפי. למרות הפסדו זה המשיך בירד לשחק ברמה גבוהה במשך 50 שנים נוספות. בירד היה רואה חשבון במקצועו ולא שחמטאי מקצועי אך נאמר עליו ש"הוא חי בשביל השחמט, והיה מוכן לשחק עם כל אחד, בכל מקום, בכל שעה, ובכל תנאי". בתחרות ניו-יורק 1876 קיבל בירד את פרס היופי הראשון שהוענק אי פעם, עבור משחקו מול ג'יימס מייסון.[1] בשנת 1874 הציע בירד וריאנט חדש לשחמט, על לוח של 8*10 משבצות בצירוף שני כלים חדשים, האחד מאחד את מסעי הצריח והפרש והשני מאחד את מסעי הרץ והפרש. רעיונו של בירד גרם לחוסה ראול קפבלנקה להגות וריאנט אחר של שחמט הקרוי על שמו והמבוסס על אותם שני כלים שהגה בירד אך נבדל בעמדת הפתיחה.

בירד היה סופר פורה הן בנושאי שחמט והן בנושאים חשבונאיים. בין היתר כתב ספר על ההיסטוריה של השחמט וספר המנתח את רשת פסי הרכבת בממלכה המאוחדת.

בירד הביא לפופולריות של הפתיחה הידועה היום כפתיחת בירד (1. ו4) וכן להגנת בירד בפתיחה הספרדית (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 פד4). פתיחת בירד נחשבת יציבה, אם כי לא בגדר ניסיון להשיג יתרון משלב הפתיחה. הגנת בירד נחשבת לנחותה מעט, אך מאפשרת לטמון מלכודות ללבן.

התמודדויותעריכה

מספריועריכה

  • Bird, Henry Edward. The Chess openings Considered Critically and Practically (London: Dean, 1877)
  • Bird, Henry. Chess Masterpieces (London: 1875)
  • Bird, Henry. Chess History and Reminiscences (London: 1893)
  • Bird, Henry. Modern Chess
  • Bird, Henry. Chess for Beginners
  • Bird, Henry. Chess Novelties (London: 1895)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^

    Harold C. Schoenberg, Grandmasters of Chess, W.W. Norton & Co., New York, Rev. Ed. 1981, p. 66.