גמישות פנוטיפית
גמישות פנוטיפית (Phenotypic plasticity) לעיתים נקראת גם הסתגלות פנוטיפית, היא תופעה ביולוגית נפוצה בה מערך גנטי (גנוטיפ) נתון מבטא פנוטיפים שונים של תכונה מסוימת תחת תנאים סביבתיים שונים.
השלכות עריכה
הגמישות הפנוטיפית מאפשרת לאורגניזם לייצר מופעים שונים או רמות ביטוי שונות של תכונות בהתאם לתנאי הסביבה ובכך לעזור לו להתמודד עם תנאים אלה. עם זאת, בתנאים מסוימים מנגנונים של גמישות התפתחותית עלולים גם לגרום למחלות ולפגיעה באורגניזם.
מחקר עריכה
העיקרון הוא נושא מחקר מרכזי ורב-תחומי בביולוגיה מודרנית. בביולוגיה אבולוציונית נחקרת האבולוציה של הגמישות הפנוטיפית כתכונה בפני עצמה וכן ההשפעה של תכונה זאת על מהלך האבולוציה. באקולוגיה נחקר מרחב המופעים של תכונות גמישות בכל מין וההשפעה של מרחב זה על יחסי הגומלין של המין עם סביבתו ועל תפקוד המערכת האקולוגית. בגנטיקה ובביולוגיה התפתחותית נחקרים המנגנונים המולקולריים שמאפשרים ביטוי משתנה של תכונות ממבנה גנטי נתון. בתחומים ביולוגיים נוספים גמישות פנוטיפית היא העיקרון מרכזי להסבר תופעות, כמו גמישות התפתחותית של רשתות עצביות בנוירוביולוגיה, דפוסי התנהגות תלויי-הקשר בהתנהגות בעלי חיים, וכו'. לאחרונה חדר העיקרון ממדעי החיים גם למחקר הרפואי, והתופעה נתפסת כגורם המשפיע על בריאותו של אדם לאורך חייו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבה על גמישות התפתחותית של ראשני הסלמנדרה המצויה בישראל.
