העגורים של איביקוס
| ערך מחפש מקורות | |
העגורים של איביקוס הוא ביטוי שלפי פירושו מענישים האלים את העבריינים בדרכים שאין אדם יכול לצפותן מראש. לפי האגדה, המשורר היווני איביקוס (תעתיק: Ibykos) שחי במאה ה-6 לפנה"ס, הותקף בדרך על ידי שודדים שפצעוהו פצעי מוות. בו בזמן חלפה מעליו להקת עגורים, ובטרם נפח את נשמתו קרא בקול חיוור: "נקום ינקמו העגורים את נקמתי". השודדים עזבוהו שם בלא לייחס לדבריו האחרונים כל חשיבות.
חלפו שבועות אחדים, והנה בשבתו בתיאטרון הפתוח בקורינת, הבחין אחד הרוצחים בעגורים המתקרבים, ומתוך סערת נפש, ואולי בגלל ייסורי מצפון, זעק: "אלו הם הנוקמים ששלח איביקוס". מיד נפתחה חקירה. הרוצח הודה באשמתו, והסגיר לרשויות גם את שמות שאר חברי הכנופיה.
האגדה הפכה במרוצת הדורות למטבע לשון, ואף שימשה יסוד לאחד משיריו של פרידריך שילר, "Die Kraniche des Ibykus" (אנ').