העיירה שלנו (סרט, 1940)
העיירה שלנו (באנגלית: Our Town) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1940 בבימויו של סם ווד עם ויליאם הולדן ומרתה סקוט (אנ') בתפקידים הראשיים.
כרזת הסרט | |
מבוסס על | מחזה של תורנטון וילדר |
---|---|
בימוי | סם ווד |
הופק בידי | סול לסר |
תסריט | תורנטון ויילדר, פרנק קרייבן, הרי צ'נדלי |
עריכה | שרמן טוד |
שחקנים ראשיים |
ויליאם הולדן מרתה סקוט פיי ביינטר |
מוזיקה | אהרן קופלנד |
צילום | ברט גלנון |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סול לסר |
חברה מפיצה | יונייטד ארטיסטס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 24 במאי 1940 |
משך הקרנה | 90 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט פנטזיה, סרט רומנטי |
פרסים | מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
דף הסרט ב־IMDb | |
התסריט מבוסס על מחזה בשם זה מאת תורנטון וילדר משנת 1938 שזיכה אותו בפרס פוליצר. המחזה עבר מספר עיבודים לסרט טלוויזיה, לבלט ולאופרה. וילדר השתתף בכתיבת התסריט והסכיס לדרישת המפיק סול לסר לשנות את הסוף ליותר אופטימי בכך שהגיבורה לא מתה אלא נשארת בחיים.
הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר - פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (מרתה סקוט), פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר (אהרן קופלנד) ופרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר.
כמו במחזה, יש כאן דמות של "מנהל במה" (Stage Manager) המספר לאורך הסרט על העיירה ואנשיה, אותו מגלם פרנק קרייבן (אנ'), שהשתתף גם בכתיבת התסריט.
הסרט מתאר את החיים בעיירה קטנה בניו המפשייר בשנים 1901–1913.
תקציר העלילה
עריכההעיירה Grover's Corners (שם פיקטיבי) נמצאת בניו המפשייר. אין בה כל דבר מיוחד, 2,642 תושבים, רחוב ראשי, רופא, חלבן, מחלק עיתונים, כומר, קברן, מנצח מקהלת הכנסייה, רכלנית העיירה ועוד. העלילה מתחילה ב-1901 ומתרכזת בשתי משפחות שגרות זו לצד זו.
- משפחת גיבס - מר גיבס (תומאס מיצ'ל), גב' גיבס (פיי ביינטר) וילדיהם ג'ורג' (ויליאם הולדן) ואחותו הצעירה רבקה. מר גיבס הוא רופא העיירה.
- משפחת וב - מר וב (גאי קיבי), גב' וב (באולה בונדי) וילדיהם אמילי (מרתה סקוט) וואלי. מר וב הוא בעל העיתון המקומי.
ג'ורג' ואמילי לומדים באותה כיתה ומתפתחת בינם אהבה שיודעת עליות ומורדות. אמילי מאשימה את ג'ורג' שהוא שקוע כל הזמן בבייסבול ומזניח אותה. ג'ורג' רוצה לעזוב את הבית וללמוד חקלאות כדי לרכוש לבסוף את החווה של דודו אבל כשהוא מתבונן באמילי העצובה הוא מודיע לה כי החליט להישאר בעיירה וללמוד חקלאות בדרך עצמאית. הם מחליטים להתחתן.
1904 - חתונתם של ג'ורג' ואמילי נערכת בכנסייה. לאחר החתונה רוכש ג'ורג' חווה בכסף שנתנה לו אמו שחסכה כל חייה 350 דולר כדי לראות פריז. העלילה עוברת ל-1913. אמילי חולה מאוד בעת לידת בנה השני. היא הוזה ובדמיונה היא רואה עצמה כבת 16, מבקרת בבית הקברות בעיירה וצופה על קברות האנשים שהכירה, נכנסת לביתה וצופה בהוריה ובאחיה החוגגים לה יום הולדת. לבסוף נשמעת בכיית תינוק. ג'ורג' נכנס לחדרה והיא פוקחת את עיניה ומחייכת בשמחה (בניגוד למחזה בו היא מתה).
קישורים חיצוניים
עריכה- "העיירה שלנו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "העיירה שלנו", באתר נטפליקס
- "העיירה שלנו", באתר AllMovie (באנגלית)
- "העיירה שלנו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "העיירה שלנו", באתר אידיבי
- "העיירה שלנו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קדימון להעיירה שלנו, באתר יוטיוב
- העיירה שלנו, באתר TCM