הפופולים

להקה ישראלית

הפופולים הייתה להקה ישראלית שפעלה בשנים 1974–1976. חבריה היו עוזי חיטמן (שהלחין את כל השירים וכתב את רובם), יהודה תמיר, קובי קלמנוביץ, איזי גדאל, שמואל קובלסקי. הלהקה התאפיינה ברוק אקוסטי ובהרמוניות קוליות, עם השתתפות של כל חבריה בשירה ובנגינה. מנהיג ההרכב, עוזי חיטמן הצעיר, יוצא להקת פיקוד מרכז, החל בפופולים את הקריירה המוזיקלית העשירה שלו.

הפופולים
מוקד פעילות ישראל
תקופת הפעילות 1974–1976 (כשנתיים)
סוגה רוק קל
חברת תקליטים ישראדיסק
חברים
יהודה תמיר
קובי קלמנוביץ
איזי גדאל
שמואל קובלסקי
עוזי חיטמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

לאחר שחרורו מלהקת פיקוד המרכז החל עוזי חיטמן בכתיבת שירים המשלבים הומור ומסרים חברתיים.[1] משצבר די חומר להצגה מוזיקלית שלמה, החליט לקבץ סביבו חברים נוספים שישירו וינגנו, ולהעלות את השירים כהופעה.[2] איסוף החברים נמשך כשנה,[2] ובסופה התגבש הרכב הלהקה, שכלל פרט לחיטמן את יהודה תמיר, קובי קלמנוביץ, איזי גדאל ושמואל קובלסקי. כמו חיטמן, היו גם חברי הלהקה האחרים יוצאי להקות צבאיות. הלהקה נקראה על שם מוזיקאי בשם ז'אן פול, שעבד עימה בראשית דרכה.[3]

החמישה התחילו בחזרות לקראת המופע, בהשתתפות מלאה של כל הנגנים בשירה ובעיבודים.[2] הלהקה הגדירה את סגנונה כאקוסטי ובעל הרמוניות לא מורכבות, השם דגש על כלי נגינה אקוסטיים למעט גיטרה בס חשמלית.[2] מבחינה ווקאלית התאפיינה שירתו של תמיר בקול בס נמוך, להבדיל מקולם הגבוה של גדאל וחיטמן, ומנעד הקולות יצר רושם של מקהלת זמרים גדולה.[2]

הופעותיה הראשונות של הלהקה זכו לאהדה בקרב הקהל,[2][3] ובתחילת 1975 התפרסם בתחנות הרדיו שירה הראשון, "שיר הכלבלב".[1] בהמשך השנה יצאו שיר נוסף של הלהקה,[1], והוא "הריני מברך מראש", שזכה להצלחה אדירה במצעדי הפזמונים, ואף הגיע לראש המצעד של קול ישראל באוגוסט 1975.[4] הופעת הבכורה של הלהקה נערכה באמצע 1975, אך זמן קצר לאחר מכן היא התפרקה בעקבות סכסוך של חבריה עם אמרגנם על רקע כספי.[1][3] לאחר הפירוק המשיכו חיטמן ותמיר להופיע כצמד, ובתחילת 1976 הוקמה הלהקה מחדש בשם "עוזי חיטמן ולהקת הפופולים".[1] שהוא השם שנכתב על גבי אלבומה היחיד של הלהקה,[2] שיצא ביולי 1976.[1] חיטמן הלחין את כל שירי האלבום וכתב את כולם פרט ל"המציאות באות באופן פתאומי" ו"אדון עולם", שאת מילותיהם כתב אבי גרוס.[2][5] להקלטת האלבום הצטרף לחברי הלהקה המתופף מאיר ישראל, שהוצג בו כחבר להקת תמוז.[2] בין השירים באלבום היה השיר "ניגונה של השכונה", שהתפרסם מאוחר יותר בביצועו של יזהר כהן.

בסמוך ליציאת האלבום הוציאה הלהקה לרדיו עוד שני שירים נוספים שצעדו במצעדי הפזמונים והם: "אני יודע אבותיי" ו"לא צריך להוריד את הראש".[4] עוד לפני יציאת האלבום התפרקה הלהקה, ולא הוסיפה להופיע עוד.[1] האלבום זכה לביקורות מפרגנות וחלק מהמבקרים ציינו את השפעתה הבולטת של להקת כוורת על סגנונה של הפופולים, השפעה שהתבטאה הן במילים ההומוריסטיות והן בהרמוניות הקוליות.[1][3][6]

רוב חברי הלהקה פרשו מתחום המוזיקה. הקלידן קובי קלמנוביץ הפך לצלם עיתונות ידוע ובהמשך חזר בתשובה. עבור חיטמן הייתה זו התחלתה של קריירה מוזיקלית ענפה. יהודה תמיר הצטרף ב־1979 ללהקת חלב ודבש, והיה חבר בה עד פירוקה בסוף שנות השמונים. ב־1979 יצא אלבום הסולו הראשון של חיטמן, "נולדתי לשלום", ובו חמישה שירים שנכללו במקור באלבומם של הפופולים.[7] ב־26 באוקטובר 2004, זמן קצר לאחר מותו של חיטמן, יצא אלבומה היחיד של הלהקה לראשונה על גבי תקליטור.[8]

חברי ההרכב עריכה


קישורים חיצוניים עריכה

  •   הפופולים, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 יואב קוטנר, היסטוריה של הפופולים, אתר "סטריאו ומונו".
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "עוזי חיטמן ולהקת הפופולים", ישראדיסק 1976.
  3. ^ 1 2 3 4 יוסי חרסונסקי, עוזי חיטמן: לאחר הפופ של הפופולים, מעריב, 20 ביולי 1976, עמ' 30.
  4. ^ 1 2 הפופולים, באתר "פזמונט".
  5. ^ השיר "אדון עולם" של הפופולים אינו קשור לשירו המוכר יותר של חיטמן בשם זה.
  6. ^ יוסי פריאל, הכל על הקל, דבר, 13 באוגוסט 1976, עמ' 16.
  7. ^ יואב קוטנר, תקליטים ישראליים, מעריב, 10 במאי 1979 (מוסף "השעות הקטנות"), עמ' 12.
  8. ^ "עוזי חיטמן ולהקת הפופולים" באתר דיסק סנטר.