הפרדיגמה האקלקטית
הפרדיגמה האקלקטית (באנגלית: The Eclectic Paradigm) היא תאוריה כלכלית שפותחה על ידי פרופ' בריטי ג'ון דנינג (John Dunning) במטרה לתאר את הגורמים המשפיעים על חברות רב לאומיות בהחלטות הקשורות למיקום מתקני הייצור שלהן במדינות שונות ברחבי העולם. התאוריה מתבססת על הנחת קבלת החלטות רציונלית המונחית על ידי שלושה עקרונות כלכליים מרכזיים: יתרונות בעלות (Ownership advantages), יתרונות מיקום (Locational advantages), ויתרונות הכלה (Internalization advatages).
יתרונות הבעלות באים לידי ביטוי בכך שבידי החברה מוצר או יכולת ייחודית שאינם ברשות המתחרים.
יתרונות המיקום באים לידי ביטוי במכלול המאפיינים הייחודיים של שוק במדינה מסוימת, שהופכים אותה לאטרקטיבית עבור החברה הרב לאומית (כגון- משאבים נדירים או המתומחרים באופן אטרקטיבי, מדיניות מיסוי אטרקטיבית, וכדומה).
יתרונות ההכלה באים לידי ביטוי בכך שבזכות יתרונות הבעלות, החברה הרב לאומית יכולה למקסם רווחיה מיתרונות המיקום דרך הכלה של מנגנוני שוק מסוים בתוך המסגרת הארגונית של החברה.
עיקר הביקורת כנגד הגישה היא בראייה הסטטית של תהליכי בינאום חברות. היא אומנם מסבירה את תופעת החברה הרב לאומית, אבל חסרה ממד של התפתחות ושינוי לאורך זמן ברמות משתנות של פעילות ומעורבות בשווקים זרים.
קישורים חיצוניים
עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הפרדיגמה האקלקטית".