הצבעוני השחור
הצבעוני השחור (מוכר בעברית גם בשם החבצלת השחורה; בצרפתית: La Tulipe noire) הוא רומן היסטורי מאת אלכסנדר דיומא האב שפורסם בשנת 1850.
עטיפת המהדורה השנייה של הספר | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אלכסנדר דיומא האב |
שפת המקור | צרפתית |
סוגה | רומן היסטורי |
מקום התרחשות | הולנד |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1850 |
מספר עמודים | 134 (מהדורה ראשונה) |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת מצפה (מהדורה ראשונה) |
תאריך | 1935 (מהדורה ראשונה) |
תרגום | יצחק שנהר (מהדורה ראשונה) |
מהדורות נוספות | |
תאריך מהדורות נוספות | ראה תרגומים לעברית |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001817432, 001817431, 001817433, 003451585, 001782709, 001817443 |
עלילה
עריכהברומן זה מגולל דיומא את סיפורו של קורניליוס ואן ברל, איש צעיר ובעל כסף רב שמגדל בזמנו הפנוי פרחים (ביניהם הוא מנסה לגדל צבעוני שחור). באותו הזמן, מוצע פרס של כ-100,000 למי שיצליח לגדל את הצבעוני השחור. אייזק בוקסטל, שכנו של קורניליוס, מקנא ומלשין ששכנו דיבר ושיתף פעולה עם קורניליוס דה ויט שהואשם בבגידה. ואן ברל מושלך לכלא. לאחר זמן לא רב, ואן ברל פוגש את בתו של הסוהר, רוזה, ומתאהב בה. היא עוזרת לו בגידולו של הצבעוני, וזאת בגלל שהצבעוני השחור הוא ההוכחה לחפותו של האסיר, ודה ויט. לאחר שהצליחו השניים בגידול הפרח, הם מחליטים יחדיו לשלוח הודעה לנשיא מגדלי הפרחים של אותו אזור, שהצליחו לגדל צבעוני שחור. הנשיא מקבל את הפתק, אבל באותו זמן נגנב הצבעוני השחור על ידי בוקסטל. לבסוף, רוזה מצליחה לשכנע את הנסיך ואת נשיא מגדלי הפרחים, שרוזה וקורניליוס הם הזוכים המאושרים. הסיפור מסתיים בחתונתם של קורניליוס ורוזה.
הקשרים היסטוריים
עריכההרומן מבוסס בחלקו על אירועים היסטוריים. יוהאן דה ויט היה מנהיגה בפועל של הרפובליקה ההולנדית וקורנליוס היה אחיו ובעל תפקיד בכיר בשלטון. בשנת 1672 תקפה את הולנד ברית של ממלכות אנגליה וצרפת. יוהאן דה ויט ניסה לנהל משא ומתן עם הצרפתים על הפסקת הלחימה. ולכן, העם לא רצה בהם עוד כמנהיגים, ורצה במקומם את ויליאם לבית אורנז'. העם אילץ אותם לחתום שהם מסכימים להנהגתו של ויליאם, ולאחר שצרו על ביתו של אחד האחים, אותו אחד חתם והוסיף ליד "חתימה כפויה". העם התרגז על האחים דה ויט עוד יותר, ומישהו העליל על קורנליוס דה ויט עלילה, שבגללה שפטו אותו להגליה. אבל לעם לא הספיקה הגליה, והם רצחו גם אותו וגם את אחיו.
תרגומים לעברית
עריכההספר תורגם לעברית שלוש פעמים:
- החבצלת השחורה; תרגם יצחק שנהר, הוצאת מצפה תל אביב, 134 עמודים, 1935. (הדפסות נוספות משנות ה-50 בהוצאת י' שרברק)
- הצבעוני השחור; תרגם יוסף כץ, כתר ירושלים, 168 עמודים, 1978. מהדורה מחודשת בשנת 2012, ערכה את התרגום דיטה גוטמן, 243 עמודים.
- הצבעוני השחור; תרגם ועיבד לעברית קלה: יצחק לבנון, אייר רוי ספנסר, מסדה-פרס רמת גן, 112 עמודים, 1979.
קישורים חיצוניים
עריכה- אלכסנדר דיומא האב, הצבעוני השחור, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- הצבעוני השחור, באתר OCLC (באנגלית)