הרמן מולר
הרמן ג'וזף מולר (באנגלית: Hermann Joseph Muller; 21 בדצמבר 1890 – 5 באפריל 1967) היה גנטיקאי ומחנך יהודי-אמריקאי. בשנת 1946 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום המוטציה הגנטית הספונטנית.
 | |
| לידה |
21 בדצמבר 1890 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 1967 (בגיל 76) אינדיאנפוליס, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
גנטיקה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
תומאס הנט מורגן |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
שרלוט אאורבך, Elof Axel Carlson, Wilson Stone, Clarence Paul Oliver, H. Bentley Glass, Guido Pontecorvo |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Jessie Marie Jacobs (1923–1935) |
| צאצאים |
דייוויד א. מולר |
  | |
קורות חייו
עריכהמולר נולד בעיר ניו יורק. אביו, הרמן מולר, היה קתולי בעל שורשים גרמניים ועבד כחרש ברזל, ואמו, פרנסיס לבית לייונס,[1] הייתה יהודיה בעלת שורשים ביהודי ספרד ופורטוגל. מולר גדל בהארלם בבית צנוע באמצעים. את לימודיו באוניברסיטת קולומביה היה יכול לממן רק הודות למלגת לימודים ועבודות מזדמנות רבות בהן עבד בעת לימודיו. הוא סיים לימודי תואר ראשון בשנת 1910. לאחר מכן, למד שנתיים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קורנל, ושב ללימודי דוקטורט לקולומביה, אותם סיים בשנת 1916. לימודי הביולוגיה ריתקו אותו מעת שהתחיל בלימודים אקדמאיים. הוא היה תלמידו של חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1933) תומאס הנט מורגן. מולר לימד במכון רייס בטקסס בין השנים 1915 – 1918. באוניברסיטת קולומביה בין השנים 1918 – 1920, באוניברסיטת טקסס 1920 – 1932. בשנת 1932 עזב את ארצות הברית לגרמניה ומשם עבר לברית המועצות, חדור באמונה סוציאליסטית. תחילה עבד בלנינגרד ואחר כך במוסקבה שם התמנה לגנטיקאי בכיר במכון לגנטיקה של מוסקבה. הוא עבר ביחד עם ישראל אגול, שקודם לכך השתלם אצל מולר בארצות הברית. לאחר מעצר של אגול ומדענים נוספים בשנת 1937, הוא שהתפכח מן הפער שבין האידאולוגיה הסוציאליסטית למציאות החיים בברית המועצות ועבר לאדינבורו.
הוא שב לארצות הברית בשנת 1940 וקיבל משרה ללא קביעות באמהרסט קולג', שם עבר עד 1945. בתקופה זו הדגים במחקריו את היחס שבין הזדקנות התא לבין מוטציות ספונטניות. בשנת 1945 קיבל משרת פרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה.
השיטה שפיתח לזיהוי מוטציה גנטית ספונטנית הובילה אותו לגילוי שיטה לגרימת מוטציה על ידי הקרנה בקרני רנטגן. שיטה שנמצאו לה יישומים רבים, תאורטיים ומעשיים גם יחד. על תגליותיו אלה קיבל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1946. מולר ניצל את הפרסום לאחר קבלת הפרס להזהיר מפני הסכנות הכרוכות בחשיפה לקרינה בסביבה תעשייתית לבריאות האדם. בשנת 1955 הוא היה אחד מאחד-עשר החותמים על מניפסט ראסל-איינשטיין הקורא נגד שימוש בנשק גרעיני. הוא פרש לגמלאות בשנת 1964. בשנות עבודתו הרבות פרסם למעלה מ-300 מאמרים על נושאי מחקריו ומספר ספרים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרמן מולר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מאמר על חשיבות הניסויים של מולר בהשפעות הגנטיות של קרינת רנטגן
- ביוגרפיה באתר NNDB
- הרמן מולר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הרמן ג'וזף מולר (1890-1967), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אתר NNDB