השפעת קרני גמא על ציפורני החתול (מחזה)
השפעת קרני גמא על ציפורני החתול (באנגלית: The Effect of Gamma Rays on Man-in-the-Moon Marigolds) הוא מחזה מאת המחזאי האמריקאי פול זינדל, שהועלה לראשונה בשנת 1965. המחזה זיכה את יוצרו בשנת 1971 בפרס פוליצר. המחזה עוסק בסוגיות של שפיטה חברתית ומערכות יחסים מורכבות.
כתיבה | פול זינדל |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
הצגת בכורה | 12 במאי 1965 |
פרסים | פרס פוליצר, פרס אובי, פרס חוג מבקרי הדרמה של ניו יורק (Drama Critics' Circle Award) |
הפקה
עריכההצגת הבכורה של המחזה הייתה בתיאטרון אליי שביוסטון בשנים 1964 ו-1965[1].
בברודוויי
עריכהב-7 באפריל 1970 הוצג המחזה לראשונה בברודוויי במרכז מרסר לאמנות, למשך 819 הופעות, עד ה-14 במאי 1972. המחזה הועלה שם בבימויו של מלווין ברנהרדט כאשר השחקנים היו: סווזי קורץ (ג'ניס ויקרי), איימי לויט (רות), ג'ודית לורי (נני), פמלה פייטון רייט (טילי) וסאדה תומפסון (ביאטריס).
המחזה הוצג בברודוויי בתיאטרון בילטמור בין ה-9 ל-26 במרץ 1978, בבימוי של איי ג'יי אנטון והשחקנים כללו את שלי וינטרס (ביאטריס), קרול קיין (טילי), לולי בורוף (ג'ניס ויקרי ), איזבלה הופס (נני) ולורי של (רות)[2].
הסרט
עריכה- ערך מורחב – השפעת קרני גמא על ציפורני החתול (סרט)
בשנת 1972 הפיק פול ניומן סרט המבוסס על המחזה, בהשתתפות אשתו ג'ואן וודוורד ובתו נל[3].
עלילה
עריכההמחזה מתאר את חייה של משפחת המצוקה האמריקנית הנסדורפר, הכוללת את האם האלמנה ביאטריס ואת שתי בנותיה רות וטילי (מטילדה). האם, אלמנה קצרת רוח ושתלטנית, מנהלת את חיי המשפחה תוך רדייה בבנותיה ופריקת תסכולה עליהן. לפרנסתה היא מחזיקה בבית קשישה סיעודית אילמת, שגם היא משמשת כקרבן לפריקת התסכול של ראשת המשפחה.
המחזה נפתח כאשר האם מדברת בטלפון עם מר גודמן מנהל בית הספר של הילדה טילי, המברר מדוע הילדה מחסירה ימי לימוד רבים בבית הספר. האם תולה את החיסורים בבתה אותה היא מאשימה בכיעור (אף על פי שבפועל הילדה היא יפה, מה שמראה שגם ביאטריס עצמה, הנשפטת בצורה שלילית על ידי החברה, לוקה בשפיטה לקויה של האחרים) בעצלנות ובהאשמות שונות. תוך כדי השיחה היא גם מודה למנהל על שהעניק לילדה ארנב במתנה.
כאשר השיחה מסתיימת, האם באה בטענה לילדה ומה שמתברר הוא שבפועל הילדה מעוניינת ללכת לבית הספר, ודווקא אמה היא זו שמונעת ממנה את ההליכה לשם, כדי שזו תסייע לה בעבודות הבית.
הנערה הצעירה טילי היא שוחרת ידע ובעלת בקיאות בכימיה ופיזיקה. היא מבצעת בהם ניסויים על זרעי הצמח ציפורני חתול שנחשפו לקרני גמא, על מנת לזכות בתחרות המדעים המתקיימת בבית ספרה. בנוסף, היא מגדלת ארנב בשם צ'רלי. אמה בזה לניסוייה, ומביעה בצורה חוזרת ונשנית את סלידתה מהניסויים ומגידול הארנב.
הבת הבוגרת רות, היא ילדה מופרעת החולה באפילפסיה, התנהגותה היא פרוצה ובין היתר למרות גילה הצעיר היא מעשנת את הסיגריות של אמה. כמו כן, היא נהנית להפחיד ולהציק מילולית לאמה ולאחותה. בהמשך היא מתחילה לעבוד במשרדו של מר גודמן מנהל בית הספר, מה שגורם לה להיות מעודכנת בקורה אצל המנהל וצוות בית הספר.
הניסוי של טילי, מגיע לשלב הגמר בתחרות בבית הספר. מי שעוד עולה לתחרות, היא הילדה ג'ניס ויקרי שערכה ניסוי בו הפשיטה מחתול את עורו על ידי בישול במים רותחים, דבר שרות אוהבת להזכיר באוזניה של טילי.
בעקבות ההגעה לגמר, האם מקבלת הזמנה לבוא לבית הספר ולהשתתף בשלב גמר התחרות. במקום לשמוח האם חוששת מאוד מלבוא לאירוע ולעלות על הבמה, בין היתר היות שאין לה בגדים המתאימים לאירוע שכזה. היא מביע את תסכולה מכך בין היתר בטענה לטילי שעוללה לה דבר גרוע שכזה, אך בסופו של דבר היא מתרצה לבוא לאירוע.
רות שומעת בבית הספר, כי הצוות המכיר את האם ביאטריס מהעבר, עדיין זוכר אותה כאשה לא יציבה, וייתכן שיהיו כאלו שילעגו לה באירוע, כמו כן היא שומעת על השם שבה כינו את אמה בצעירותה, בטי המסובבת. רות מכריחה את טילי למסור לה את הארנב, ומאיימת עליה שאם לא תעשה זאת, היא תספר לאם על מה ששמעה מצוות בית הספר בנוגע אליה.
כאשר מגיעה המונית האמורה לקחת את המשפחה לאירוע, מבקשת ביאטריס מרות שתישאר בבית לשמור על הקשישה. רות מאוד נפגעת מכך ובתגובה היא מספרת לאמה ששמעה על הביזיון המיועד לה כאשר תבקר בבית הספר, ואומרת לה את המילים בטי המסובבת. האם מבינה את המצב, ובתגובה היא אכן נשארת בבית ושולחת את רות יחד עם טילי לאירוע. עם זאת היא נכנסת להתקף טירוף והורגת את הארנב.
בבית הספר, טילי מציגה את הניסוי ומסבירה שהזרעים שנחשפו לכמות קטנה של קרינה, צמחו בצורה רגילה, אלו שנחשפו לכמות בינונית של קרינה, גדלו אך פיתחו מוטציות מוזרות, ואלו שנחשפו לכמות גדולה, לא גדלו כלל (פרטים אלו בעצם משקפים את חייהם של אלו שנחשפים למצוקות, ואת השפעתן של אלו האחרונות על חייהם). בסופו של דבר טילי מנצחת בתחרות.
כאשר הבנות חוזרות הביתה ומספרות לאמן על הניצחון בתחרות, הן מגלות שהאם הרגה את הארנב, מה שגורם לרות לחוות התקף אפילפסיה. המחזה מסתיים כשרואים את האם נואשת ובוכה יחד עם בנותיה.
המחזה בישראל
עריכההמחזה תורגם לעברית על ידי יעקב שבתאי, להצגת התיאטרון הקאמרי באוקטובר 1972 בבימויו של הלל נאמן, בה גילמה חנה מרון את תפקיד ביאטריס. בתיה ברק את תפקיד טילי ויעל אביב את תפקיד רות, הוצג בין היתר בתיאטרון "אלפא" של האקדמיה לאמנויות המופע בבימויו של דור פלס, כאשר הדר לוין מופיעה בתפקיד ביאטריס (בטי), גל ברמלי בתפקיד טילי וכלנית כץ בתפקיד רות[4]. כמו כן הוצג המחזה גם בבית צבי ובתיאטרון הספרייה.
פרסים
עריכההמחזה זכה במספר פרסים בשנות השבעים:
- בשנת 1971 זכה פול זינדל בפרס פוליצר עבור המחזה[5].
- בשנת 1970 זכה בפרס חוג מבקרי הדרמה של ניו יורק (Drama Critics' Circle Award), בתור המחזה האמריקני הטוב ביותר.
- בשנת 1970 זכה המחזה בפרס אובי: פול זינדל זכה בפרס המחזה האמריקני הטוב ביותר, מלווין ברנהרדט זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר, פמלה פייטון רייט זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר וסאדה תומפסון השחקן הטוב ביותר.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "World Premieres: A Selection" (PDF). www.alleytheatre.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-16. נבדק ב-2011-03-06.
- ^ The Broadway League, The Effect of Gamma Rays on Man-in-the-Moon Marigolds – Broadway Play – Original | IBDB, www.ibdb.com
- ^ THE EFFECT OF THE GAMMA RAYS ON MAN IN-THE-MOON MARIGOLDS - Festival de Cannes, Festival de Cannes (באנגלית)
- ^ השפעת קרני גמא על ציפורני חתול, באתר הארץ
- ^ The Effect of Gamma Rays on Man-In-The-Moon Marigolds, by Paul Zindel, The Pulitzer Prizes