השרפה הגדולה של שיקגו

השרפה הגדולה של שיקגו התרחשה בין 8 באוקטובר ל-10 באוקטובר 1871, כילתה כ-10 קמ"ר במרכז שיקגו, ונהרגו בה מאות בני אדם. שיקום העיר החל מיד עם כיבוי השריפה. על דגל העיר מופיעים ארבעה כוכבים, לציון אירועים מכוננים בחיי העיר, כשאחד מהם יוחד לשריפה.

הריסות בניינים לאחר השרפה
השרפה הגדולה של שיקגו, בציור של קורייר ואייבס
תיאור השרפה בעיתון החבצלת, נובמבר 1871
מפת השרפה, 1871. האזור המסומן בצבע כהה הוא חלק העיר שנשרף

תיאור המקרה

עריכה

השרפה פרצה באזור כפרי-למחצה ממערב למרכז העיר בשעה 21:00. מספר גורמים סייעו להתפשטות מהירה של האש. בתי שיקגו היו עשויים עץ, השנה הייתה שנת בצורת, באותה עת נשבו רוחות יבשות עזות מכיוון דרום-מערב שהפיחו את הלהבות ממקור השרפה אל כיוון מרכז העיר, וכוחות הכיבוי היו מותשים משרפות היום הקודם ואיחרו להגיע למקור אש.

הכבאים, שהגיעו באיחור של כשעה, כשהלהבות כבר השתוללו במרכז העסקים, ניסו להילחם באש ללא הצלחה. התושבים שהצליחו להימלט נהרו אל חופי ימת מישיגן. ב-9 באוקטובר הוכרז בעיר ממשל צבאי, על מנת לאפשר לעירייה לשלוט במידה כלשהי באירועים ובפעילות כוחות ההצלה.

השרפה דעכה לבסוף מעצמה, לאחר שכילתה את כל חומר הבעירה.

לאחר השרפה

עריכה

באתר השרפה, שהיה עדיין לוהט במשך ימים, נמנו 17,500 מבנים שנהרסו כליל ונרשם נזק ממוני של 222 מיליון דולר. 90 אלף מתוך כ-300 אלף תושבי האזור שנפגע נותרו חסרי בית. בין 200 ל-300 איש נהרגו, מתוכם נמצאו 125 גופות. מגדל המים של שיקגו, העשוי אבן, שרד את השריפה ומהווה דוגמה יחידה לאדריכלות העיר שנשרפה.

בין היתר כלה בשרפה מלון פאלמר, 13 ימים בלבד לאחר חנוכתו המפוארת, שמשכה עניין רב. מנהלו החל, מיד כשהתאפשר הדבר, להקים את המלון מחדש, תוך שהוא מתקין בו מערכות חדשניות למניעת שרפות.

מאמצי השיקום החלו מיד, במטרה מוצהרת לנצל את האירוע כדי לבנות מחדש את העיר כעיר הטובה ביותר בארצות הברית. השיקום הפיזי, שנתן דרור לאדריכלים רבים ליצור מבנים מונומנטליים, שדרות רחבות ופארקים, התקיים בד בבד עם שיקום חברתי ועזרה לנפגעים תוך הפגנת סולידריות. רק 22 שנים מאוחר יותר כבר אירחה העיר את התערוכה העולמית של שיקגו (1893), התערוכה העולמית הגדולה והמוצלחת ביותר שהתקיימה עד אז.

השרפה איפשרה את בנייתה של העיר מחדש בהתאם לתוכנית ארכיטקטונית ואילצה בנייה מהירה, טובה וזולה. צעד זה העניק לעיר צביון מיוחד וקידם את האדריכלות והנדסת הבניין המודרנית (ובראשה אסכולת שיקגו באדריכלות). במהלך בניית העיר מחדש, נבנה בשנת 1885 גורד השחקים הראשון בעולם, בניין ביטוח הבית.

"אגדת השרפה"

עריכה

סמוך לאחר השרפה החל להרקם סיפור שהסביר את הסיבה לשרפה. הסיפור נפוץ בקרב התושבים ופורסם בעיתונות המקומית והארצית כהסבר הרשמי. לפי סיפור זה, הגיץ הראשון שגרם את השרפה היה ברחוב דה קובן (DeKoven) שבמערב העיר באסם של גברת אולירי בסביבות השעה 21:00. עיתונאי בשם מייקל ארן פרסם כתבה בה סיפר כי השרפה החלה כאשר הפרה של גברת אולירי פגעה בעששית שנפלה ארצה והציתה את האסם. בחלק מהגרסאות נאמר שגברת אולירי עצמה עסקה בחליבת הפרה באותה עת. רק לקראת השעה 21:40 הגיעה הידיעה למכבי האש, שלא ייחסו לידיעה חשיבות רבה. כשהבינו את גודל האסון מיהרו אל האסם, אך עקב זמן פעילותם, טעותם בכך שנסעו בכיוון ההפוך ומזג האוויר - דבר מזה לא עזר להם למנוע את האסון הנורא שגרף עמו מאות קורבנות.

לפני מותו הודה העיתונאי כי דניאל (דניס) סאליבן הידוע כ"רגל עץ", אזרח העיר, סיפר לו את הסיפור שלדבריו הבחין בשרפה עשרים או עשרים וחמש דקות לאחר תשע בערב בעודו שוהה אצל אחד השכנים המרוחק כמה בלוקים ממשפחת אולירי. סאליבן לא יכול היה לראות את השרפה ממקום מושבו, בגלל בלוק שהסתיר את האסם. רגע לפני השרפה ביקר אצל משפחת אולירי, ולאחר מכן חלף כדבריו על פני ביתו והמשיך הלאה אל בית השכן. לדבריו של "רגל עץ", כשהבחין בשרפה רץ לפנות את בעלי החיים וצעק באין שומע "אש". הסיפור על הפרה נשמע לעיתונאי צבעוני ומעניין יותר מהסיפור המקורי והאמיתי ולפיכך החליט לפרסם את הסיפור על הפרה של משפחת אולירי בעיתון בו עבד.

התושבים תלו בגברת אולירי את האשם עד יום מותה ורק מאה שנים לאחר פטירתה הוציאו אותה מכלל אשם. כיום, כפי הנראה לפי הדברים שנראים על פני השטח, "רגל עץ" החל את השריפה בטעות בעודו גונב חלב מהפרה של גברת אולירי.

 
איור של גברת אולירי והפרה שלה, הרפר'ס מגזין, ספטמבר 1871

"הפרה של גברת אולירי" היא מושג ידוע בתרבות האמריקאית[1][2] ואף מוזכרת בשיר פופולרי[3]:

Late one night, when we were all in bed,

Mrs. O'Leary lit a lantern in the shed.
Her cow kicked it over,
Then winked her eye and said,
"There'll be a hot time in the

old town tonight!"

מאוחר בלילה, כשכולם כבר במיטה
הדליקה גברת אולירי עששית בבקתה.
הפרה שלה את העששית הפכה,
קרצה בעינה ואמרה בשקט
"בעיר הישנה
- יהיה הלילה לוהט"

מאמרים רבים מתייחסים לשאלה כיצד פרצה השרפה ומה מעורבותה של הפרה בדבר[4][5][6][7].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה