השר הראשון של צפון אירלנד וסגנו
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: ממלאי התפקידים התחלפו כבר פעמיים מאז העדכון האחרון של גוף הערך. | |
השר הראשון של צפון אירלנד (באנגלית: First Minister; באירית: Céad-Aire) וסגנו (באנגלית: deputy First Minister; באירית: leas Chéad-Aire) הם דיארכיה (שלטון משותף שווה-זכויות וסמכויות) הניצבת בראש הרשות המבצעת של צפון אירלנד ("המועצה המבצעת" או ממשלת צפון אירלנד). המשרה המשותפת נוצרה ב-1998 בעקבות הסכם יום שישי הטוב לפי עקרונות הדמוקרטיה ההסדרית. השניים מייצגים את שתי הקהילות המרכזיות, היוניוניסטים-פרוטסטנטים והרפובליקנים-קתולים. עד 2006 הייתה נחוצה הסכמה משותפת של שתי הקהילות על הצמד, ומאז הם נבחרים בנפרד על ידי המפלגה הקהילתית שזכתה ברוב קולות בבחירות לאספה של צפון אירלנד. השרה האחרונה הייתה ארלין פוסטר(אנ') אשר הודיעה על פרישה בינואר 2017, דבר אשר חייב גם את סגנה, מרטין מקגיניס להתפטר מתפקידו. לאחר הבחירות שנערכו ב-2 במרץ 2017 לא הצליחה פוסטר לגבש קואליציה ומכל מקום תקופת המשא ומתן לא הסתיימה עד לבחירות הבזק בבריטניה ביוני, כך שהמשא ומתן התעכב תקופה נוספת.[1]
מישל אוניל | |
איוש נוכחי | מישל אוניל (אנ') ואמה ליטל-פנגלי (אנ') (סגנית) |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 3 בפברואר 2024 |
תחום שיפוט | צפון אירלנד |
ייסוד המשרה | 1 ביולי 1998 |
איוש ראשון |
דייוויד טרימבל שיימוס מאלון |
www | |
שיטת הממשל
עריכההתואר "השר הראשון" זהה לתואר בעלי התפקידים המקבילים בסקוטלנד ובוויילס.
שני נושאי התפקיד שווים בכול, והחלטותיהם מתקבלות יחדיו. עם זאת, בקבלות פנים רשמיות ניצב השר הראשון לפני סגנו.
משרד השר הראשון של צפון אירלנד וסגנו (Office of the First Minister and Deputy First Minister - OFMDFM) אחראי על התוויית המדיניות ככלכלית, שוויון זכויות, התנהלות מול האיחוד האירופי, מנגנוני השלטון, מדיניות מינויים ציבוריים (בפרט שרי המועצה המבצעת) ותקני ההתנהלות הציבורית.
היסטוריה
עריכהלאחר חתימת הסכם יום שישי הטוב נערכו בחירות ב-1 ביולי 1998. דייוויד טרימבל (יוניוניסט) נבחר לשר הראשון, ולסגנו נבחר שיימוס מאלון(אנ').
ב-15 באוקטובר 2002, עקב סירובו של הצבא האירי הרפובליקני (ה-IRA) להתפרק מנשקו, נוצר אי-אמון בין שתי הקהילות, וממשלת בריטניה השעתה את פעילות המועצה המבצעת של צפון אירלנד וביטלה את תפקודה העצמאי, לאחר שהשעיה קודמת לשישה שבועות באוגוסט 2001 לא הביאה לפתרון.[2][3] בתקופת ההשעיה ניהל את צפון אירלנד שר מטעם הממשלה הבריטית (במסגרת "שלטון ישיר" - Direct Rule).
ב-26 במרץ 2007 הודיעו ראשי שתי המפלגות הגדולות של הקהילות, איאן פייזלי ומרטין מקגינס, על הסכמה ללכת לבחירות. משרת השר הראשון וסגנו שבה להתקיים לאחר הבחירות.
רשימת השרים
עריכהמפתח מפלגות:
- DUP - מפלגת האיחוד הדמוקרטית
- UUP - מפלגת האיחוד של אלסטר
- SDLP - מפלגת הלייבור והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית
השר הראשון | סגן השר הראשון | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שם השר | תמונה | מפלגה | כניסה לתפקיד | פרישה | שם השר | תמונה | מפלגה | כניסה לתפקיד | פרישה | |
דייוויד טרימבל | UUP | 1 ביולי 1998 | 1 ביולי 2001 | שיימוס מאלון | SDLP | 1 ביולי 1998 | 6 בנובמבר 2001 | |||
רג' אמפי(אנ') (בפועל) |
UUP | 1 ביולי 2001 | 6 בנובמבר 2001 | |||||||
דייוויד טרימבל | UUP | 6 בנובמבר 2001 | 14 באוקטובר 2002 | מארק דורקהם | SDLP | 6 בנובמבר 2001 | 14 באוקטובר 2002 | |||
המועצה מושעית בין 15 באוקטובר 2002 ל-8 במאי 2007 | ||||||||||
איאן פייזלי | DUP | 8 במאי 2007 | 5 ביוני 2008 | מרטין מקגיניס | שין פיין | 8 במאי 2007 | 20 בספטמבר 2010 | |||
פיטר רובינסון(אנ') | DUP | 5 ביוני 2008 | 11 בינואר 2010 | |||||||
ארלין פוסטר (בפועל) |
DUP | 11 בינואר 2010 | 3 בפברואר 2010 | |||||||
פיטר רובינסון | DUP | 3 בפברואר 2010 | 11 בינואר 2016 | |||||||
ג'ון ד'אוד (בפועל) |
שין פיין | 20 בספטמבר 2011 | 31 באוקטובר 2011 | |||||||
מרטין מקגיניס | שין פיין | 31 באוקטובר 2011 | 9 בינואר 2017 | |||||||
ארלין פוסטר | DUP | 11 בינואר 2016 | 9 בינואר 2017 | |||||||
ארלין פוסטר | DUP | 1 בינואר 2020 | כיום | מישל אוניל | שין פיין | 1 בינואר 2020 | כיום |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר משרד השר הראשון וסגנו
- אוריה בר-מאיר, ממשלה פריטטית - בצפון אירלנד ממשלת אחדות היא חובה, יס מיניסטר, 24 באפריל 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ Stormont power-sharing talks deadline set for 29 June, BBC, 21 באפריל 2017
- ^ שרון שדה, הארץ, בריטניה השעתה הממשל בצפון אירלנד, באתר וואלה, 11 באוגוסט 2001(הקישור אינו פעיל, 2.4.2020)
- ^ חוק השעיית הסמכות 2002