השתנות (ספר)

השתנות הוא ספר פנטזיה שכתבה קרול ברג בשנת 2000. זהו הכרך הראשון בסדרת הראי-קירה. הספר תורגם לעברית בהוצאת גרף בתרגום של דוד חנוך בשנת 2004.

השתנות
Transformation
מידע כללי
מאת קרול ברג
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה
הוצאה
תאריך הוצאה 2000
מספר עמודים 447
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת גרף
תאריך 2004
תרגום דוד חנוך
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002631395

עלילה עריכה

סיאון הוא עבד יודע קרוא וכתוב שנמכר ליורש העצר הדרזי אלכסנדר. אלקסנדר הוא נער מפונק ואכזרי המעניש את סיאון על לא עוול בכפו. סיאון לא מצליח להסתיר בפני אלכסנדר את תחושות הבוז שלו ואלכסנדר מעניש את סיאון כל פעם שהוא מתנהג בחוצפה. אל הארמון מגיע שליח של העם החלידי, וסיאון רואה מייד כי השליח נושא עמו שר שדים. שר השדים הוא ישות חזקה ואכזרית, והוא מטיל על אלכסנדר כישוף מוזר. סיאון מסכן את חייו כדי לעזור לו, ומגלה על ידי כך שיש לו ניסיון בלחימה עם שדים. תוך כדי זיכרונותיו מתגלה כי סיאון לא רק מיומן בכשפים כמו כל האזרים אלא היה נוטר- מעמד הלוחמים הגבוה ביותר של האזריים. לאחר שאזריה נפלה במלחמה כל האזרים עברו טקסים לטיהורם מכוחות הקסם שלהם. לסיאון אין כוחות קסם, אלא ראייה חדה הנובעת מאימוניו הרבים. אלכסנדר מתחיל לרחוש כבוד לעבד שלו, וסיאון מבין כי יש באלקסנדר יותר מכפי שנגלה לעין מלכתחילה.

לפני חגיגות יום ההולדת של אלכסנדר החלידים מפילים על אלקסנדר כישוף אפל שהופך אותו לנמר הרים. בינתיים דודו של אלכסנדר נרצח והחלידים מפלילים את אלקסנדר. מטרתם היא לקחת את אלקסנדר איתם ולהכניס בו את שר השדים. על ידי השתלטות על יורש העצר השדים למעשה ישתלטו על האימפריה. כיוון שהאזרים הקדישו את כל חייהם בלחימה בשדים, סיאון מבין כי מדובר במזימה שתשמיד את העולם. הוא ואלכסנדר בורחים יחד, וסיאון מביא אותו למחנה בו מתחבאים האזרים הנותרים. האזרים לא רוצים או יכולים לעזור לאלקסנדר. עבורם הוא האויב שהשמיד את ביתם. במהלך שהותם בכפר האזרי, מתברר לסיאון כי אהובתו ייסאן וחברו הטוב ביותר ריס בגדו בו, והותירו אותו לעבדות. סיאון גם מגלה כי מורו הוותיק גאלאדון עדיין חיכה לו ובטוח שיוכל להחזיר לו את כוחות הקסם שלו. ביחד סיאון וגאלאדון מגלים כי ריס נפל קורבן לשדים. ריס קבע עסקה עם שר השדים כי ילחמו על נשמות החלידים. ריס בטוח כי יוכל לנצח, אך השד רק גרם לו לחשוב כך. סיאון וריס רבים, ובתוך כך ריס הורג את גאלאדון. אחר כך ריס יוצא לחלידר להילחם בקרב הסופי, וסיאון אלכסנדר יוצאים אחריו כדי לנצח את שר השדים בעצמם.

מצבו של אלכסנדר מחמיר והוא בקושי מצליח לשמור על צורתו האנושית. סיאון נתפס בדרך על ידי דרזים שחושבים שהוא עבד נמלט, אלכסנדר משחרר אותו, מוריד את האזיקים שסימנו אותו כעבד, ומתנצל בפניו על כך שלא עשה זאת קודם. אז אלכסנדר מסגיר את עצמו, וסיאון בטוח כי הפסידו. למרות זאת סיאון וריס מנהלים קרב עם שר השדים בתוך נשמתו של אלכסנדר. למרות שסיאון לא הבין זאת מההתחלה אלקסנדר לא איבד את נשמתו לגמרי, ועזר לו לנצח את שר השדים. כמו כן מתגלה כי ייסאן לא בגדה בו מלכתחילה, אלא היא זאת שגילתה את האמת על ריס. הקרב היה קשה אך סיאון מצליח בו. הוא מתעורר לגלות שהוא אלכסנדר וייסאן כולם בסדר. אלקסנדר מסגיר את עצמו חזרה לאביו ומנסה להסביר את האמת על השדים. הקיסר לא מאמין לו ועומד להוציא אותו להורג. סיאון מציל אותו. בתמורה לעזרתו אלכסנדר נותן לסיאון את חרותו, ומחזיר לאזרים את ארצם.

שינויים מרכזיים בדמויות עריכה

בספר מערכות יחסים רבות גורמות לדמויות להשתנות. מערכת יחסים המרכזית בין סיאון לאלקסנדר גורמת עבור שניהם שינויים רבים. סיאון חוזר להיות לוחם, אחרי שנים רבות בעבדות. הוא מקבל את משמעות חייו חזרה כמו גם את אהובתו. אלכסנדר מתבגר והופך להיות האדם שדודו רצה שיהיה, רחום, ואצילי. הוא מבין כי למרות היותו יורש העצר חשיבותו בחייהם של אנשים מוגבלת. סיאון מסביר לאלכסנדר כי הוא לא מפחד ממנו. הדבר מטלטל את אלקסנדר. ”אני אכן מפחד, הוד מעלתך. כל רגע של קיומי נושא משא כבד של אימה שאינך יכול להעלות על דעתך. אני חושש שאין לי נשמה. אני חושש שאין אלים. אני חושש שאין משמעות לכאב שסבלתי. אני חושש שאיבדתי את היכולת לאהוב אדם אחר או אפילו לראות את הטוב שבו. בין פחדים האלה, אלופי, אין מקום מקום רב עבורך”[1] האכזריות שאלקסנדר הפגין בהתחלה נעלמת ובמקום מופיעה בו אצילות נפש המאפיינת אותו בספרי ההמשך. בנוסף למערכת היחסים של אלקסנדר וסיאון ישנה לידיה. לידיה היא אהבתו של אלקסנדר הרואה את אלקסנדר כפי שיכול להיות. היא מזהה מייד את כוחו של סיאון ויחד הם עוזרים לאלקסנדר להפוך להיות האדם הטוב שראו מלכתחילה.

פרסים עריכה

הספר זכה בפרס גפן לספר הפנטזיה המתורגם הטוב ביותר בשנת 2005[2].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ קרול ברג. השתנות הוצאת גרף 2004 עמוד 114
  2. ^ רשימת זוכי פרס גפן