התקפת הודג'סון
התקפת הודג'סון היא פתיחת שחמט, המתחילה במהלכים הבאים:
- ד4 ד5
- ר-ז5
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | D00 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקור השם | ג'וליאן הודג'סון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פתיחת אב | משחק סגור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם נרדף | פסאודו-טרומפווסקי, התקפת לויצקי, התקפת רץ המלכה, התקפת הרץ. | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הפתיחה נקראת גם פסאודו-טרומפווסקי, התקפת לויצקי על שם סטפן לויצקי, התקפת רץ המלכה והתקפת הרץ.
מבחינה אסטרטגית, הרץ ב- ז5 כובל את הרגלי ב-ה2 של השחור ומוכן לענות על 2. ... פ-ו6 עם 3. ר:ו6, מוותר על צמד הרצים בתמורה לעיכוב השחור עם רגלים כפולים. מטרתו של לבן היא לעורר חולשה בצד המלך השחור.[1]
הספר פתיחות שחמט מודרניות מחשיב פתיחה זו כוריאציה של התקפת טרומפווסקי.
היסטוריה
עריכהאף על פי שהפתיחה נבחנה על ידי פרסטון וור בשנות ה-80 של המאה העשרים, שמה ניתן לה על שם רב האמן האנגלי ג'וליאן הודג'סון שלמד ושיחק את הפתיחה בעקביות, מצא כמה רעיונות חדשים וקיבל הבנה של העמדות המתעוררות שהניבו לו תוצאות מוצלחות עם קו זה. התקפת הודג'סון הייתה קו נדיר מאוד עד שנות השמונים, כאשר כמה שחקנים, כולל מייקל אדמס וטוני מיילס, ניסו את הפתיחה, אך הפתיחה נותרה בשוליים לעומת גמביט המלכה.[1]
תגובות השחור
עריכה| התקפת טרומפווסקי | וריאצית וולינג | קו סולידי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 James Rizzitano, How to beat 1 d4, London : Gambit, 2005, ISBN 978-1-904600-33-6