פתיחת התפריט הראשי

ואנקומיצין (Vancomycin) היא תרופה אנטיביוטית, הפוגעת בחיידקים גראם-חיוביים ושייכת לקבוצת הגליקופפטידים.

ואנקומיצין
Vancomycin.svg
שמות מסחריים בישראל
ונקואבניר, ונקומיצין מיילן, ונקומיצין ליאומרק, ונקומיצין – פרזניוס, ונקו-טבע[1]
נתונים כימיים
מסה מולרית 1,447.43 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם. בישראל כלולה בסל הבריאות[1]
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B2 (אוסטרליה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 1404-90-6
PubChem 14969
ChemSpider 14253
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היא משמשת כפתרון אחרון כנגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקות אחרות כמו פניצילין.

הוואנקומיצין בודדה לראשונה בשנת 1953 על ידי אדמונד קורנפלד שבודד אותה מדגימת קרקע מיערות בורניאו. ואנקומיצין מיוצרת על ידי החיידק Amycolaptosis Orientalis וגם על ידי Streptococcus Orientalis ובעלת משקל מולקולרי של 1500, מסיסה במים ויציבה יחסית- עובדה המסבירה את זמן מחצית החיים הארוכה שלה.

תוכן עניינים

מנגנון פעולהעריכה

 
תרשים מבנה של ואנקומיצין

התרופה ואנקומיצין (Vancomycin) הינה אנטיביוטיקה בקטריוצידית (הורג את החיידק ולא מונעת את התרבותו). היא אינה מכילה טבעת בטא לקטם. מנגנון הפעולה של אנטיביוטיקה זו הוא עיכוב הסינתזה של דופן החיידק הקרויה glycopeptide polymerization. התרופה שייכת לקבוצת הגליקופפטיד, שמולקולת המטרה שלה אינה האנזים אשר יוצר קשרים פפטידיים בדופן החיידק, כי אם שרשרת הנקראת muramyl peptide (המהווה את יחידת הבסיס של דופן החיידק). התרופה לא מאפשרת ליצור קשרי הצלבה בין השרשראות של המורמיל פפטיד (נקשר לקצה השרשרת הפוליפפטידית שבה יש D-ala-D-ala ולא מאפשר המשך הצלבה ליצירת הדופן). תרופות מקבוצה זו יעילות נגד חיידקים גראם חיוביים (בקטריוצידיות- משמידות חיידקים), לרבות זנים העמידים כנגד פניצילין- MRSA.

מנגנוני עמידות לוואנקומיצין: חיידקים אשר עמידים לונקומיצין נקראים VRE-Vancomycin resistent enterococci. מנגנון העמידות החיידקי מורכב ממוטציה בגנים החידקיים אשר מקודדים לשרשרת d-alanine, אשר במקומם מקודדת החומצה האמינית לקטט, כלומר נוצרת בקצה השרשרת הפפטידית קבוצה טרמינלית d-Lactat אשר אינה נקשרת לונקומיצין.

שימושים קלינייםעריכה

ואנקומיצין משמש כטיפול נגד חיידקים גראם חיוביים, גם כאשר חיידקים אלו עמידים בפני תרופות מקבוצות הבטא-לקטאם. שימושים נוספים:

  • מנינגיטיס בקטריאלי- ככלל ואנקומיצין אינו חודר למערכת העצבים המרכזית, אלא אם קרומי המוח דלקתיים. לכן, התרופה יעילה יחסית בטיפול בזיהומים במערכת העצבים המרכזית.
  • טיפול בספסיס (אלח דם)
  • לטיפול בזיהומים בלב: טיפול באנדוקרדיטיס, דלקת זיהומית של מסתם תותב בלב, פריקרדיטיס.
  • לטיפול בדלקת מעי מקלוסטרידיום דיפיצילה: הדלקת נגרמת במעי הגס עקב התרבות החיידק Clostridium difficile. התרבות החיידק, אגב, קשורה בין היתר למתן תרופות אנטיביוטיות.
  • לטיפול באוסטאומייליטיס (זיהומי עצמות ומפרקים).

כמו כן ואנקומיצין מכסה גם את החיידקים הבאים, אך בדרך כלל אינו נרשם כטיפול על מנת שלא להחמיר את בעיית העמידות החיידקית:

נקדים גראם-חיוביים

מתגים גראם-חיוביים

  • Listeria monocytogenes
  • חיידקי בסוג Corynebacterium

חיידקים אל-אווירניים אובליגטוריים

  • חיידקים בסוג Clostridium (אך ורק במתן אוראלי)
  • חיידקים בסוג Actinomyces
סינרגיה (אגבור) עם אנטיביוטיקות אחרותעריכה

מתן ונקומיצין עם גנטמיצין (Gentamicin) משמש כאלטרנטיבה לטיפול באנדוקרדיטיס בחולים עם רגישות לפנצילין. ונקומיצין עם צפלוספורינים מדור שני כגון צפטקסים(cefotaxime) ומדור שלישי כגון צפטריאקסון(ceftriaxone) מהווים טיפול לדלקת קרום המח (מנינגיטיס) אשר נגרם מחיידקים עמידים ממין Streptococcus pneumoniae.

פרמקוקינטיקהעריכה

ונקומיצין אינו נספג היטב במערכת העיכול, ולכן ניתן ישירות לוריד (IV), ונקומיצין ניתן אוראלית אך ורק לטיפול בזיהום במערכת העיכול שנגרם על ידי החיידק Clostridium Difficile. האנטיביוטיקה בעלת נפח פיזור (Vd) גבוה, חודרת את מחסום הדם-מח (blood brain barrier) ולכן אפקטיבית לטיפול בדלקת קרום המח. 90% מהתרופה מופרשת על ידי הכליות, ובעלת זמן מחצית חיים של שישה עד עשרה ימים.

תופעות לוואיעריכה

תסמונת האדם האדום- או תסמונת הצוואר האדום- red neck syndrome: מתבטאת בסומק ובתפרחת בפנים, בצוואר ובחלקים עליונים של בית חזה וגפיים עליונות. תפרחת זו מופיעה בעת מתן עירוי תוך ורידי של ואנקומיצין (או זמן קצר לאחריו). תופעות לוואי נוספות- גרד, רעד, כאב בבית החזה, ירידה בלחץ הדם, סחרחורת, תפיחות בפנים, בשפתיים ובעפעפיים. תופעות לוואי קשות יותר: פגיעה בשמיעה עד כדי חירשות (לרוב הפיך לאחר הפסקת מתן התרופה), רעילות לכליות בעיקר אם ניתן יחד עם תרופות ממשפחת האמינוגליקוזידים, תרומבוציטופניה (ירידה ברמת הטסיות בדם), נויטרופניה (ירידה ברמת הנויטרופילים).

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Bertam G., Masters B,Trevor A- Basic&Clinical Pharmacology ISBN 978-0-07-176402-5
  • Clarck, Finkle, Rey ,Whalem-Lippincott's illustrated review: pharmacology

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ואנקומיצין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 ואנקומיצין, אגף הרוקחות, משרד הבריאות