ודיאנטי
הוודיאנטי (בלטינית: Vediantii) היו שבט קלטו-ליגורי ששכן על חוף הים התיכון, ליד ניס של ימינו, בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית .
שם
עריכההם מוזכרים כ-Ou̓ediantíōn (Οὐεδιαντίων) על ידי תלמי (המאה השנייה לספירה),[1] ו־oppidum Vediantiorum civitatis מתועד על ידי פליניוס הזקן (המאה הראשונה לספירה).[2][3]
השם האתני Vediantii הוא כנראה קלטי. זה התפרש כ"נוגע למתפללים" (מהשורש wed - להתפלל מורחב על ידי מבנה דקדוקי - כלומר -ie-nt-),[4] [5] [6] [7]
גאוגרפיה
עריכהשבט הוודיאנטי שכנו על חוף הים התיכון, בין נהר Var לבין Mont Agel, סביב המושבה Massaliote (מרסיי העתיקה) ושל Nikaea (ניס המודרנית).[8] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית לדקיאטס ול-Nerusii מערבית לאינטימילי, ודרומית לווסוביאני.[9]
העיר הראשית שלהם הייתה אופידום Vediantiorum, הידועה בשם Cemenelum במאה ה-2 לספירה. בהתאמה ל-Cimiez המודרנית, שהיא כיום שכונה יוקרתית של העיר ניס. היישוב שלט על נתיב המסחר מחוף הים התיכון לכיוון העורף והאלפים. לאחר הכנעת השבטים הליגוריים בשנת 14 לפנה"ס, הפכה צמנלום למרכז הממשל הצבאי הרומי המקומי, אז שימשה כבירת הפרובינקיה הרומית החדשה שנוצר על ידי נירון בשנת 63 לספירה.[10] [11]
היסטוריה
עריכהבניגוד לשבטים אחרים באזור, הוודיאנטי היו כנראה בעלי ברית או פלג של מאסליה (מרסיי העתיקה) ושל הרפובליקה הרומית עד המאה ה-2 לפני הספירה. כשהאוקסיבי והדיסיאטס תקפו את היישובים של מרסיי העתיקה כמו ניקאה ואנטיפוליס (אנטיב של היום) והובסו לאחר מכן בשנת 154 לפנה"ס, שטחם של הוודיאנטי לא צומצם על ידי הרומאים, והעיר הראשית שלהם Cemenelum הפכה לבירת הרי האלפים מריטימה לאחר הקמתה בשנת 63 לספירה.[12] בנוסף, הוודיאנטי אינם מוזכרים בטרופאום אלפיום, מה שמרמז שהם כבר היו כפופים על ידי רומא או בעלי ברית לרומא בזמן כיבוש האזור בשנת 14 לפני הספירה.[13]
דת
עריכהשלוש כתובות המתוארכות למאות ה-1–2 לספירה והמוקדשות ל-Matres Vediantiae נמצאו ליד טוררט-לבן ו-Cimiez.[7]
לקריאה נוספת
עריכה- Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 978-0674993648.
ביבליוגרפיה
עריכה- Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
- Beck, Noémie (2013). "Celtic Divine Names Related to Gaulish and British Population Groups". In Hofeneder, Andreas; de Bernardo Stempel, Patrizia (eds.). Théonymie celtique, cultes, interpretatio - Keltische Theonymie, Kulte, Interpretatio. Austrian Academy of Sciences Press. pp. 51–72. ISBN 978-3-7001-7369-4. JSTOR j.ctv8mdn28.7.
- de Bernardo Stempel, Patrizia (2000). "Ptolemy's Celtic Italy and Ireland: A linguistic analysis". In Parsons, David N.; Sims-Williams, Patrick (eds.). Ptolemy: Towards a Linguistic Atlas of the Earliest Celtic Place-names of Europe. CMCS. pp. 83–112. ISBN 978-0952747833.
- Delamarre, Xavier (2003). Dictionnaire de la langue gauloise: Une approche linguistique du vieux-celtique continental. Errance. ISBN 9782877723695.
- Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
- Jannet-Vallat, Monique (2004). "Cimiez / Cemelenum (Alpes-Maritimes)". Supplément à la Revue archéologique du centre de la France. 25 (1): 405–410. ISSN 1951-6207.
- Rivet, A. L. F. (1988). Gallia Narbonensis: With a Chapter on Alpes Maritimae : Southern France in Roman Times. Batsford. ISBN 978-0-7134-5860-2.
- Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.
הערות שוליים
עריכה- ^ Ptolemy. Geōgraphikḕ Hyphḗgēsis, 3:1:39.
- ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:47.
- ^ Falileyev 2010, s.v. Vediantii.
- ^ Delamarre 2003, p. 309.
- ^ Isaac, Graham, "Place-Names in Ptolemy's Geography : An Electronic Data Base with Etymological Analysis of Celtic Name Elements". CD-ROM. 2004, CMCS Publications, Aberystwyth.
- ^ de Bernardo Stempel 2000, p. 91.
- ^ 1 2 Beck 2013, pp. 54–55.
- ^ Barruol 1969, pp. 365–367.
- ^ Talbert 2000, Map 16: Col. Forum Iulii-Albingaunum.
- ^ Rivet 1988, p. 341.
- ^ Jannet-Vallat 2004, pp. 405–407.
- ^ Barruol 1969, p. 373.
- ^ Jannet-Vallat 2004, p. 406.