פתיחת התפריט הראשי

ווּק סְטֶפַנוֹבִיץ' קַרַאגִ'יץ' (סרבית לטינית: Vuk Stefanović Karadžić; סרבית קירילית: Вук Стефановић Караџић‏; 7 בנובמבר 1787 - 7 בפברואר 1864) היה בלשן סרבי ורפורמטור של השפה הסרבית, אתנולוג, משורר, מתרגם ואף דיפלומט בעל מעמד.

ווק סטפנוביץ' קראג'יץ'
Вук Стефановић Караџић
VukKaradzic.jpg
לידה 7 בנובמבר 1787
האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בפברואר 1864 (בגיל 76)
וינה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מדינה סרביה
מקום קבורה קתדרלת מיכאיל הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בלשן, היסטוריון, מתרגם, סופר, מתרגם תנ"ך, דיפלומט, אספן אגדות, אנתרופולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בלגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Ana Karadžić עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mina Karadžić, Dimitrije Karadzic עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
הוציא לפועל רפורמה של השפה הסרבית הספרותית ותיקן את האלפבית הסרבי הקירילי על פי עקרונות פונמיים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קראג'יץ' נולד בכפר הסרבי טרשיץ' שנמצא באותה תקופה תחת הכיבוש של האימפריה העות'מאנית, ליד העיירה לוזניצה. משמעות שמו הפרטי, ווּק, היא זאב. שם זה ניתן לו היות שכל אחיו ואחיותיו מתו ממחלת השחפת, והוא נותר השורד היחיד. לבד מלימוד קריאה וכתיבה במנזר בטרונושה קנה קראג'יץ' את השכלתו בכוחות עצמו. הוא השתתף במרד הסרבי הראשון ובמרד הסרבי השני, והותיר תיאורים מפורטים שלהם.

קראג'יץ' הוציא לפועל רפורמה של השפה הסרבית הספרותית ותיקן את האלפבית הסרבי הקירילי על פי עקרונות פונמיים. הרפורמות שלו הרחיקו את הסרבית מהסלאבית הכנסייתית וקירבו אותה לצורת הדיבור העממית שהייתה נהוגה אז, בפרט לניב שדובר בהרצגובינה, בו השתמש קראג'יץ' עצמו. לעבודתו זו הייתה השפעה גם מחוץ לסרביה, ועליה התבססה הדראהומניבקה, הצעת רפורמה דומה של הכתיב האוקראיני, שלא זכתה לאותה ההצלחה.

לקראג'יץ' מיוחסת בטעות האימרה "כתוב כפי שאתה מדבר, ואמור כפי שכתוב" (סרבית קירילית: Пиши као што говориш и читај како је написано; סרבית לטינית: Piši kao što govoriš i čitaj kako je napisano), עיקרון שניסח אותו כנראה לראשונה המדקדק והפילולוג הגרמני יוהאן כריסטוף אדלונג.

יחד עם ג'ורו דניצ'יץ', קראג'יץ' היה האישיות הסרבית הבכירה החתומה על הסכם וינה מ־1850. הסכם זה הניח את אבן הפינה עבור השפה הסרבו-קרואטית הספרותית, שצורות שונות שלה הן בשימוש בסרביה, במונטנגרובוסניה והרצגובינה ובקרואטיה.

הוא פרסם מילון של השפה הסרבית, מילון גרמני-סרבי, קבצים של סיפורי עם ושל שירי עם סרביים, ותרגום של הברית החדשה לסרבית. עבור עבודתו קיבל תגמול כספי מועט, וחי בעוני. הוא נפטר בווינה.

האלפבית של קראג'יץ'עריכה

 
אנדרטה לזכרו של קראג'יץ' בבלגרד

קראג'יץ' השתמש באותיות הבאות מהאלפבית הקירילי של הסלאבית הכנסייתית בלבד:

А а Б б В в Г г Д д Е е Ж ж З з
И и К к Л л М м Н н О о П п Р р
С с Т т У у Ф ф Х х Ц ц Ч ч Ш ш

כלומר, הוא הסיר את האותיות הבאות:

Ѥ ѥ Ѣ ѣ І ї Ы ы Ѵ ѵ Ѹ ѹ Ѡ ѡ Ѧ ѧ Я я
Ю ю Ѿ ѿ Ѭ ѭ Ѳ ѳ Ѕ ѕ Щ щ Ѯ ѯ Ѱ ѱ Ъ ъ Ь ь

והוסיף את האותיות הבאות:

Ј ј Љ љ Њ њ Ћ ћ Ђ ђ Џ џ

שהן כמעט ייחודיות לסרבית ולמקדונית (Ј משמשת גם באזרית, Џ משמשת גם באבחזית, לדוגמה).

קישורים חיצונייםעריכה