וו יין

שחקנית סינית

וו ייןסינית מפושטת 吴茵,‏ 2 באוגוסט 190910 באפריל 1991)[1] הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע סינית החל משנות ה-30 עד לשנות ה-90 של המאה ה-20. היא הופיעה ב-45 סרטים ו-48 הצגות.[2]

וו יין
吴茵
וו יין
וו יין
לידה 2 באוגוסט 1909
טיינג'ין, שושלת צ'ינג שושלת צ'ינגשושלת צ'ינג
פטירה 10 באפריל 1991 (בגיל 81)
שאנגחאי, סין הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
מדינה הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1929–1987 (כ־58 שנים)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין זהו שם סיני; שם המשפחה הוא וו.

חיים מוקדמים וקריירהעריכה

וו ין נולדה בטיינג'ין, שושלת צ'ינג ב-1909 למשפחה מג'יאנגסו. כשהייתה קטנה היא אומצה על ידי אח בדם של אביה, ושמה שונה לינג יינג (杨瑛).[3]

היא חזרה לגור עם הוריה הביולוגים בגיל 13. היא למדה ציור בשאנגחאי, שם היא הושפעה מהדרמה המודרנית.[4] ב-1929 היא הופיעה לראשונה בהצגה של טיאן טן "שיחת לילה בסוג'ואו".[3] באותו זמן היא כבר הייתה נשואה, אבל המשפחה שלה התנגדה בתוקף למשחק שלה. כשהייתה נחושה להמשיך בקריירת המשחק שלה, היא התגרשה מבעלה.[4]

קריירת קולנועעריכה

ב-1935 הופיעה לראשונה בקולנוע בסרט "אישה חדשה". ב-1936, מוצגת על ידי יינג יונאיי, הצטרפה לחברת הסרטים "מינגשינג" והופיעה שם ביותר מעשרה סרטים, כולל "צומת".[3][4]

במלחמת סין–יפן השנייה ב-1937, וו יין ברחה משאנגחאי לצ'ונגצ'ינג, שם היא שיחקה בהרבה הצגות ולפחות בשלושה סרטים. לאחר הכניעה היפנית ב-1945, היא חזרה לשאנגחאי והצטרפה לחברת הסרטים "קונלון". שם היא הופיעה בהרבה סרטים כולל "שמונת אלפים לי של ענן וירח" ו"אהבה מרחוק".[3]

אחרי 1949עריכה

לאחר הקמתה של הרפובליקה העממית של סין ב-1949, שיחקה במגוון סרטים לפני שכונתה "ימנית" ב-1957 במהלך התנועה האנטי-ימנית.[3] במהלך מהפכת התרבות בסין היא עונתה ואיבדה את היכולת ללכת,[5] ובעלה, יוצר הסרטים, מנג ג'ונמו (孟君谋), נרדף למוות.[6]

לאחר הסוף של מהפכת התרבות, וו יין שוקמה פוליטית ב-11 בדצמבר 1978 והצטרפה למפלגה הקומוניסטית של סין ב-1985. היא הופיעה בעוד כמה סרטים, ומתה ב-1991.[3]

פרסיםעריכה

וו יין זכתה בפרס הראשון של משרד התרבות הסיני על תפקידה בסרט "עורבים ודרורים".[3][4] בנובמבר 2005 היא נבחרה לאחת מ-100 השחקנים הסינים הטובים ביותר.[5]

פילמוגרפיה נבחרתעריכה

  • "אישה חדשה" (1935)
  • "סצנות של חיי עיר" (1935)
  • "צומת" (1937)
  • "אהבה מרחוק" (1947)
  • "שמונת אלפים לי של ענן וירח" (1947)
  • "נהר האביב זורם מזרחה" (1947)
  • "מספר עצום של אורות" (1948)
  • "עורבים ודרורים" (1949)
  • "חייו של וו שון" (1950)
  • "בלתי נמנע" (1950)
  • "הזוג הנשוי" (1951)
  • "ברכו את הילדים" (1953)
  • "שיר ג'ינגשי" (1955)
  • "אין אי הבנה" (1963)
  • "בעיה משפחתית" (1964)
  • "עולם של גברים" (1987)[3][4]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וו יין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 吴茵:我创造角色的过程 (בסינית). Guangming Daily. 2006-02-09. נבדק ב-2013-10-19.
  2. ^ Meng Shufan (2009-08-23). "עותק בארכיון" 吴茵,是艺术家更是我的好妈妈 [Wu Yin, an artist and a good mother] (בסינית). Xinmin Evening News. אורכב מ-המקור ב-2013-10-20. נבדק ב-2013-10-19.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 吴茵 [Wu Yin] (בסינית). Eastday. 2005-09-28. נבדק ב-2013-10-19.
  4. ^ 1 2 3 4 5 中国影坛“第一老太婆”吴茵 [Wu Yin, the "First Old Lady" of Chinese cinema] (בסינית). China Central Television. נבדק ב-2013-10-19.
  5. ^ 1 2 Meng Shufan (2009-08-23). "עותק בארכיון" 吴茵,是艺术家更是我的好妈妈 [Wu Yin, an artist and a good mother] (בסינית). Xinmin Evening News. אורכב מ-המקור ב-2013-10-20. נבדק ב-2013-10-19.
  6. ^ "עותק בארכיון" 吴茵的五好家庭 [The family of Wu Yin] (בסינית). China Family. 2009-08-23. אורכב מ-המקור ב-2016-04-27. נבדק ב-2013-10-19.