ויליאם קוקריין

סטטיסטיקאי סקוטי-אמריקאי

ויליאם גמל קוקרייןאנגלית: William Gemmell Cochran; ‏15 ביולי 1909 - 29 במרץ 1980) היה סטטיסטיקאי סקוטי-אמריקאי, הידוע בזכות מחקריו בתכנון ניסויים, שיטות דגימה, ומחקרים יישומיים רבים.

ויליאם קוקריין
William Gemmell Cochran
לידה 15 ביולי 1909
רותרגלן, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במרץ 1980 (בגיל 70)
Orleans, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה William Gemmell Cochran עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי סטטיסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Orleans Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'ון וישארט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Donald B. Rubin, Matthew Tayback, Calvin Zippin, Roebert Stearman, Arthur Littell, Gordon Josie, Allan E. Paull, Robert Alton Porter, Irwin Dudley Jackson Bross, Jonas Harold Ellenberg, Allan Phillip Donner, Aaron Tenenbein, Bertram Haines, Glenn Emil Bartsch, Helen Abbey, Robert James Monroe, Ralph B. D'Agostino Sr., S. R. S. Rao Poduri, Samuel Hyman Brooks, Boyd Harshbarger, Joseph Sedransk, Theodore Alfonso Bancroft, Barry Herbert Margolin, Samprit Chatterjee, Raymond James Jessen עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1964)
  • מדליית גיא מארד (1936)
  • עמית האגודה הסטטיסטית המלכותית (1959)
  • פרס הזיכרון וילקס (1967)
  • עמית המכון לסטטיסטיקה מתמטית (1942) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קוקריין נולד למשפחה מהמעמד הבינוני הנמוך בעיירה ראתרגלן(אנ') בסקוטלנד. בבית הספר הצטיין בלימודים, וכך זכה במלגות ללימודים באוניברסיטת גלאזגו, תחילה ללימודי תואר ראשון, ולאחר מכן למד לתואר שני במתמטיקה בהדרכת ג'ון וישארט. אף על פי שלא השיג תואר דוקטור, התקבל לעבודה בתחנת המחקר החקלאי ברותהאמסטד, בהמלצתו של פרנק ייטס. במהלך שהותו בתחנת המחקר בין השנים 1934 ל-1939 למד אצל רונלד פישר שנתן הרצאות בסטטיסטיקה לחוקרים, ועסק במחקר יישומי, עם דגש על תכנון ניסויים. ב-1939 עבר לארצות הברית, שם עסק בהוראה ומחקר במספר אוניברסיטאות: איובה סטייט, פרינסטון, המכון לסטטיסטיקה של צפון קרוליינה ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס. ב-1957 עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם התבקש להקים מחלקה חדשה לסטטיסטיקה. הוא נשאר שם עד פרישתו לגמלאות בשנת 1976. קוקריין נפטר ב-1980, מספר חודשים לפני יום הולדתו ה-70.

עבודתו המדעית עריכה

במהלך הקריירה שלו שיתף פעולה עם סטטיסטיקאים רבים, וביניהם פרנק ייטס, פרדריק מוסטלר, סם וילקס, וגרטרוד מרי קוקס. קוקריין וקוקס כתבו יחד ספר רב השפעה על תכנון ניסויים. ספר רב השפעה נוסף שכתב קוקריין עוסק בשיטות דגימה. בין היתר, הוא היה מעורב במחקרים אודות ההתנהגות המינית האנושית בצוותא עם אלפרד קינסי, השפעת הקרינה על ניצולי הירושימה, חיפוש החיסון למחלת הפוליו, ניתוחים לטיפול באולקוס. ביחד עם חוקרים נוספים עסק בהשפעת העישון על בריאות הציבור. מחקרים אלה הובילו להכרה כי עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלת סרטן הריאות. אף על פי שלא היה דוקטור, הוא היה מדריך הדוקטורט של יותר מ-40 סטטיסטיקאים, הידוע שבהם הוא דונלד רובין. קוקריין פיתח מספר שיטות סטטיסטיות הנקראות על שמו. הידועה שבהן היא מבחן קוקראן-מנטל-הנזל.

הכרה ופרסים עריכה

קוקריין נבחר לעמית האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה והחברה המלכותית לסטטיסטיקה. ב-1936 זכה במדליית הארד על שם גאי, וב-1967 זכה במדליה על שם וילקס. הוא היה נשיא המכון לסטטיסטיקה מתמטית, נשיא האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה ונשיא האגודה הבינלאומית לביומטריקה. הוא קיבל תוארי דוקטור כבוד מאוניברסיטת גלאזגו ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

קישורים חיצוניים עריכה