וימייל הייתה שיטה להעברת דואר מהחיילים האמריקנים בחזית אל העורף במהלך מלחמת העולם השנייה. שיטת ההתכתבות בווימייל כללה צילום כמויות גדולות של דואר מצונזר, הקטנת כל התמונות לגודל מזערי ואז הכנסתן לתוך סלילים של מיקרופילם, אשר משקלו היה זניח לעומת משקלו המקורי של הדואר. סלילי הפילם הועברו לארצות הברית שם הם נשלחו ליעדים מוגדרים מראש לצורך פיתוח והדפסה. הדפסת המכתבים בוצעה על גבי נייר צילום קל משקל. השחזור של המכתבים היה לגודל של בערך רבע מהגודל המקורי. הדואר המוקטן נשלח אל הנמען.

מעטפת וימייל אפריל 1945
מכתב וימייל שעליו חותמות הצנזורה

הווימייל היה מכתב שהתקפל לכדי מעטפה. כותב המכתב היה כותב את הודעתו באזור מוקצה מראש, לאחר מכן היה מקפל את המכתב וממען אותו.

לטענת מוזיאון הדואר הלאומי של ארצות הברית

"וימייל הבטיח שאלפי טונות של נפח מטען נחסכו לצורך העברת אספקה חיונית. 37 שקי דואר שנדרשו להעברת 150,000 מכתבים בעלי דף אחד הוחלפו על ידי שק דואר בודד. המשקל של הדואר הופחת דרסטית מ 2,575 פאונד לכדי 45 פאונד בלבד."

לא זו בלבד ששיטת הווימייל הפחיתה משקל וחסכה נפח מטען אלא שהשיטה גם הפחיתה את הסיכון שמרגלים ישלחו דוחות באמצעות מיקרו נקודות או דיו נעלם. אילו היה נעשה שימוש במיקרו נקודה הצילום לא היה מתעד אותה בשל מגבלות רזולוציה.

אף על פי ששיטת הווימייל הבטיחה העברת כמות גדולה יותר של דואר, חיילים רבים לא מצאו די מקום לכתוב את אשר על לבם באזור המצומצם שהוקצה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Smithsonian Magazine, March, 1994, Around the Mall, vol 24:12 pg 16

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא וימייל בוויקישיתוף