וינצ'נצו בליני

מלחין איטלקי

וינצ'נצו בליניאיטלקית: Vincenzo Bellini; ‏3 בנובמבר 180123 בספטמבר 1835) היה מלחין איטלקי מהתקופה הרומנטית.

וינצ'נצו בליני
Vincenzo Salvatore Carmelo Francesco Bellini
לידה 3 בנובמבר 1801
קטניה, ממלכת סיציליה הנורמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1835 (בגיל 33)
פיטו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Vincenzo Salvatore Carmelo Francesco Bellini עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת סיציליה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בליני נולד בשנת 1801 בעיר קטניה שבסיציליה. בגיל שש הלחין את יצירתו הראשונה בהנחיית סבו. בשנת 1819 התחיל בליני ללמוד בקונסרבטוריון סן סבסטיאנו שבנאפולי ולמד בכיתתו של ניקולו זינגרלי. בתקופת לימודיו שם חיבר יצירות פשוטות, אולם כשכתב את האופרה "אדלסון וסלוויני" החליט להיות מלחין אופרה.

האמרגן דומניקו ברבאיה התרשם מאוד מהאופרה והזמין בשנת 1827 את האופרה "שודד הים", שנכתבה בשיתוף עם פליצ'ה רומאני (שותפו של בליני לאופרות רבות) עבור בית האופרה "לה סקאלה" שבמילאנו. בשנת 1830 הלחין את האופרה "בני קפולט ובני מונטגיו", גם הפעם עם רומאני. הצמד כתב גם את "הסהרורית" (1831) ובהמשך אותה שנה, את "נורמה".

בזמן כתיבת "בני קפולט ובני מונטגיו" נאלץ בליני להיפרד מאהובתו הראשונה בגלל לחץ הוריה. אולם הוא התאהב בג'ודיתה טורינה, וניהל איתה רומן עד מותו.

את האופרה האחרונה שלו, "הפוריטנים", כתב בליני עם קרלו פפולי, משום שבליני ורומאני הסתכסכו אחרי סיום עבודתם על "נורמה". אחרי כתיבת האופרה תקפה את בליני מחלה קטלנית, ובשנת 1835 הוא מת בגיל שלושים וארבע בלבד.

חייו של בליני מונצחים כיום במוזיאון הניצב בעיר מולדתו, קטניה.

על קברו חרוטים התווים הראשונים של האריה של אמינה "AHǃ NON CREDEA", מתוך סיום "הסהרורית".

יצירתו

עריכה

בליני הלחין אופרות בתקופה שבה רוסיני ודוניצטי שלטו בכיפת האופרה האיטלקית. בניגוד לרוסיני ולדוניצטי, שהשתמשו בסגנון הבל קנטו, שבדרך כלל התבסס על קולורטורה, בליני העדיף להשתמש בקווים קוליים נקיים, דבר ששימח את מורו, זינגרלי. בליני הלחין בעיקר יצירות דרמטיות, כמו: הפיראט (מלודרמה), נורמה, והפוריטנים.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא וינצ'נצו בליני בוויקישיתוף