ויקטור בש

פוליטיקאי צרפתי

בש ויקטור וילם, או ויקטור-גיום באש (18 באוגוסט 1863, בפשט, הונגריה - ונרצח ב-10 בינואר 1944 בליון, צרפת) הוא היה פוליטיקאי יהודי-צרפתי ופרופסור לפילוסופיה בסורבון.[1] בש פעל במסגרת התנועה הציונית, היה מייסד שותף ונשיא של הליגה הצרפתית לזכויות האדם (נשיא הליגה מ-1926 עד 1944) למאבק בנאציזם. [2]

ויקטור בש
Victor Basch
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 18 באוגוסט 1863
פשט
נרצח 10 בינואר 1944 (בגיל 80)
Neyron, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ויקטור-גיום בש
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
מקום קבורה Lyon (La Doua) French National Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ליון, צרפתצרפת צרפת
פעילות בולטת
  • מייסד משותף ונשיא של הליגה לזכויות האדם בצרפת,
  • מנהיג של תנועת הדרפוסרים
השכלה פרופסור לפילוסופיה, מטעם אוניברסיטת רן והסורבון בצרפת
מעסיק סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהודי
בת זוג אילונה בש
פרסים והוקרה מוות למען צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויקטור באש (1926).

אביו היה העיתונאי והפעיל הפוליטי, רפאל בש (אנ'). ויקטור בש, שנולד בפשט בשנת 1863, היגר עם משפחתו לצרפת בילדותו, ולאחר מכן למד בסורבון. בשנת 1885 הוא מונה לפרופסור באוניברסיטת נאנסי, וב-1887 באוניברסיטת רן, התיידד עם ז'אן ז'ורס. בתקופת פרשת דרייפוס היה בש מנהיג תנועת "הדרייפוסרים" בעיר רן, בה נפתח משפט דרייפוס. הן כיהודי והן כדרייפוסרי, היה בש נתון לרדיפה מידי האוכלוסייה האנטישמית הקנאית. בראיון משנת 1916 שצוטט על ידי הביוגרף שלו ונכדתו, ההיסטוריונית הצרפתייה פרנסואז בש, הכריז ויקטור בש, "אני באמת יהודי. נאבקתי וסבלתי למען יהדותי." [3] עם זאת, הביוגרפית פרנסואז בש מדגישה כי סבה הזדהה עם ההיסטוריה המשפחתית שלו, ועם סבלם של היהודים הנרדפים, ולא במיוחד עם היהדות כדת. [4] הן כחבר בליגה נגד האימפריאליזם שנוצרה בבריסל בשנת 1927, והן כנשיא הליגה הצרפתית לזכויות האדם בין השנים 1926–1944, בש היה אחד האדריכלים של החזית העממית הצרפתית. הוא נלחם וסבל למען עקרונות הצדק המשפטי והחברתי וכן למען זכויות האדם.

ב-10 בינואר 1944 נלקחו מביתם בליון ויקטור בש ואשתו, אילונה בש (לבית הלן פורת') [5] בגיל 80, ונרצחו על ידי ג'וזף לקוסן והנרי גונט מהמיליציה הצרפתית של משטר וישי הצרפתי האנטישמי, בהוראתו של ראש האזור פול טובייה. פול פעל בכפיפות לקלאוס ברבי ראש הגסטפו בליון, שכונה בשם "הקצב מליון". [6]

יצירותיו הספרותיות

עריכה

עבודותיו שפורסמו כוללות מחקר חשוב:

  • "(Essai critique sur) L'Esthétique de Kant", Paris, 1896; the first volume of a work in 4 volumes on the history of esthetics;
  • "(La) Poétique de Schiller";
  • "La Vie Intellectuelle à l'Etranger";
  • "Les Origines de l'Individualisme Moderne"
  • L'indivisualisme anarchiste, 1904
  • Max Stirner, 1904
  • Titian, 1927
  • "Schumann, A Life of Suffering", 1931, translated from French by Catherine Alison Phillips
  • Essai d'esthétique de Kant, 1936

הוא גם תרם תכופות לעיתונים "סיקל-Siècle " ול"גראנד רוויו " של פריז.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויקטור בש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Les juifs du lycée Condorcet dans la tourmente
  2. ^ BASCH, VICTOR - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
  3. ^ Basch, Françoise Victor Basch: de l'affaire Dreyfus au crime de la milice. Librairie Plon. Paris: 1994.
  4. ^ Basch, Françoise. Victor Basch: de l'affaire Dreyfus au crime de la milice. Librairie Plon. Paris: 1994.
  5. ^ Fiche individuelle, www.memorialgenweb.org
  6. ^ L'Express retrouve Paul Touvier, L'Express, ‏1972-06-04 (בצרפתית)