ויקטור סימוב

אמן ומעצב במה רוסי

ויקטור סימוברוסית: Виктор Симов;‏ 14 באפריל 1858 - 21 באוגוסט 1935) היה צייר ותפאורן רוסי.[1]

ויקטור סימוב
Виктор Симов
Viktor Simov.jpg
לידה 14 באפריל 1858
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוגוסט 1935 (בגיל 77)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 באוגוסט 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הוא סיים את לימודיו בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה בשנת 1882. בשנים 1885 עד 1886 עבד כמעצב עבור סבבה ממונטוב באופרה הפרטית שלו. הוא גם יצר כמה ציורים וליטוגרפיות. ב-1896 ערך תערוכה משותפת, עם יצחק לויתן ואלכסנדר פופוב באודסה.

 
עיצוב במה לאופרה, 1915

בשנת 1898, הוא החליט להקדיש את הקריירה שלו לעבודה עם התיאטרון האמנותי של מוסקבה שנוסד באותה העת, שם ייצר עיצובים ותפאורות לחמישים ואחת הצגות וזכה להערצתו של השחקן האיקוני, קונסטנטין סטניסלבסקי.[2] סימוב לא רק יצר אסתטיקה חדשה לתפאורה, הוא גם עסק בפרשנויות אידאולוגיות של החומר, ותהליך הבימוי. יחד עם סטניסלבסקי, הוא החל את הפרקטיקה של מחקר שטח.[3]

הוא הרחיב את פעילותו ב-1909, על ידי תכנון דאצ'ה בשיתוף עם האדריכל, ליאוניד וסנין.[4] ב-1912, מסיבות לא ידועות, עזב את התיאטרון האמנותי ועבד במקום זאת בתיאטרון החופשי של מוסקבה, בתיאטרון מאלי ובתיאטרון האופרה באולפני המשחק של סטניסלבסקי.

ב-1924 הוא עיצב תפאורות המתארות את מאדים, לסרט המדע הבדיוני פורץ הדרך, "אליטה", מאת יעקב פרוטזנוב. בשנה שלאחר מכן שימש גם כמעצב, בניהולו של איבן סטפנוב, עבור "מנהל התחנה", סרט דרמטי המבוסס על סיפור מאת אלכסנדר פושקין. מאוחר יותר באותה שנה חזר לתיאטרון האמנות, שם שהה ​​עד מותו ב-1935, בן שבעים ושבע.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויקטור סימוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Paul Fryer and Anastasia Toros (Eds.) Viktor Simov: Stanislavsky’s Designer, Routledge, 2019
  2. ^ Большая советская энциклопедия (Great Soviet Encyclopedia). B. A. Vvedensky (Ed.) 2nd ed., Vol.39. Сигишоара — Соки. 1956.
  3. ^ Simov Viktor | Masters of Soviet Art, www.digitalsovietart.com
  4. ^ A. G. Chinyakov, Братья Веснины (The Vesnin Brothers), Стройиздат, 1970