ולטר קרמר
ולטר קרמר (בגרמנית: Walter Kraemer; 21 ביוני 1892 – 6 בנובמבר 1941), היה פוליטיקאי גרמני, חבר המפלגה הקומוניסטית הגרמנית, שהוכר כחסיד אומות העולם על עזרתו לאסירים יהודים תוך סיכון חייו בתקופת השואה.
.jpg) | |
| לידה |
21 ביוני 1892 זיגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1941 (בגיל 49) Hahndorf, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| מקצוע |
פוליטיקאי, לוחם מחתרת, מנעולן |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (20 באוקטובר 1999) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | ולטר קרמר |
  | |
קורות חיים עריכה
קרמר נולד בעיר זיגן. בצעירותו עבד כמנעולן מקצועי. ב-1910 הצטרף לצי הקיסרי הגרמני והשתתף במלחמת העולם הראשונה. בסוף המלחמה נעצר בעקבות השתתפותו במרד החיילים בקיל, אך שוחרר במהפכת נובמבר.
ב-1918 חזר לזיגן ונהיה חבר פעיל באגודה לעובדים והחיילים. הוא הצטרף למפלגה הסוציאל- דמוקרטית ולקח חלק בפוטש של קאפ במרץ 1920.
לקראת סוף 1920 הצטרף למפלגה הקומוניסטית כחבר פעיל ונבחר לייצוג המפלגה במועצת העיר. קרמר נבחר למזכיר המחוזי והפך לאחד משלושת המנהיגים המובילים של השמאל בפרלמנט רפובליקת ויימאר. ב-1932 קרמר נפגע קשות בעקבות מתקפה של נאצים על חברי המפלגה הקומוניסטית.
בעקבות שריפת הרייכסטאג ב-פברואר 1933 קרמר נעצר ונשלח לכלא לשלוש שנים באשמת בגידה. בינואר 1937 נעצר שוב ונשלח למחנה הריכוז ליכטנבורג ובאוגוסט הועבר לבוכנוואלד.
בזמן מאסרו במחנות הריכוז, קרמר רכש ידע וניסיון בתחום הרפואי והצליח לבצע ניתוחים מסובכים באסירים במחנה. ב-1938 הוא שימש כרופא במחנה הריכוז ובאמצע שנת 1939 מונה כאחראי על צריפי האסירים החולים. המוניטין שלו כרופא במחנה היה גבוה והוא ביצע ניתוחים גם בקצינים נאצים בדרגה גבוהה, ביניהם גם מפקד המחנה. קרמר השתמש בהשפעתו על צוות האס אס כדי להקל על האסירים במחנה.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
מחנה הריכוז בוכנוואלד היה מחולק לשני אגפים - האגף הגדול, בו הוחזקו אסירים פוליטיים והאגף הקטן בו נכלאו אסירים יהודים ורוסים. בחלק זה של המחנה התנאים היו קשים יותר. האסירים היהודים והרוסים עבדו בחורף בחוץ ללא בגדים חמים בקור מתחת לאפס מעלות וקיבלו מזון בכמויות קטנות ביותר, ללא כל טיפול רפואי. בניגוד להוראות קציני האס. אס. שאסרו על מעבר בין האגפים, קרמר נהג להתגנב לאגף השני כדי לעזור לאסירים היהודים והרוסים.
אחד ממטופליו היה ארתור רדבינסקי, יהודי מפראג, אשר סבל מנמק בעקבות כווית קור שלא טופלה. קרמר העביר את רדבינסקי על גבי אלונקה לאגף הגדול של המחנה בלילה, וטיפל בו בלי שימוש בחומרי הרדמה. במקרה אחר עזר לרדבינסקי, שסבל מזיהום שנוצר בעקבות הצלפות.[1]
מטופל יהודי נוסף לו סייע קרמר היה יעקב זילברשטיין, אשר חלה בטיפוס. קרמר זחל באמצע הלילה לאגף הקטן, כדי לספק לזילברשטיין תרופות ולטפל בו.[2]
בסתיו 1941 הובאה קבוצה של קצינים סובייטים, חלקם יהודים, למחנה. קציני האס. אס. ביקשו מקרמר לחתום על תעודות המעידות כי הקצינים אובחנו כחולים בשחפת. קרמר הבין כי התעודות הללו עשויות להוות עילה לרצח הקצינים הסובייטים ולכן סירב להנפיק אותן. כעונש קרמר נשלח לעבודות כפייה מחוץ למחנה ונורה כשניסה לכאורה לברוח.[1]
הכרה והנצחה עריכה
ב-20 באוקטובר 1999 ולטר קרמר הוכר כחסיד אומות העולם. הטקס התקיים בגרמניה בעיר בון.[1] שמו נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.
מדי שנה ביום לציון קורבנות הפאשיזם, מונח זר על קברו בזיגן.
בשנת ה-70 למותו הארגון למען שיתוף פעולה יהודי נוצרי והמוזיאון בדרום וסטפאליה ארגנו שבוע לזכרו והנצחתו.[2]
ב-2012 מועצת העיר זיגן החליטה לקרוא על שמו לכיכר בכניסה לבית החולים המחוזי של מחוז ויינדאו, ובשנת 2014 הושלמה בניית הכיכר ובה מרכיבים המסמלים את חייו ועשייתו של קרמר.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ולטר קרמר".