וספה (תומ"ת)
וספה (Wespe; צרעה) או בשמו המלא Leichte Feldhaubitze 18 auf Fahrgestell Panzerkampfwagen II (מגרמנית: 'הוביצר שטח קל 18 המבוסס על פאנצר סימן 2') היה תותח מתנייע בקליבר 105 מ"מ אשר התבסס על טנק הפאנצר סימן 2 ופותח בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. סימולו של הכלי היה Sd.Kfz. 124 (רכב למשימות מיוחדות מס' 124).
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תותח מתנייע |
| מדינה מייצרת |
.svg){kind=small} גרמניה הנאצית |
| יצרן |
FAMO  |
| שנת ייצור | 1943–1944 |
| תקופת השימוש |
1943–1945 (כשנתיים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| יחידות שיוצרו |
676 |
| מידע טכני | |
| אורך | 4.81 מטר |
| רוחב | 2.28 מטר |
| גובה | 2.3 מטר |
| משקל | 11 טון |
| מהירות | 40 קמ"ש |
| טווח פעולה | 220 ק"מ |
| מנוע | בנזין, 140 כוח סוס |
| שריון | 5 - 30 מ"מ |
| צוות | 5 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | הוביצר 105 מ"מ |
  | |
היסטוריה
עריכהכבר בשנה הראשונה למלחמה, היה ברור שהפאנצר סימן 2 אינו כשיר לשמש כטנק בשדה הקרב על אף יכולותיו הטכניות, וזאת בשל מיגון דל וחימוש לא מספק. כאשר עלה הצורך בפיתוח ארטילריה מתנייעת, היה הפאנצר סימן 2 בחירה ברורה לשמש כבסיס לתומ"ת עתידי. ההמרה של הפאנצר סימן 2 לתותח מתנייע, אשר כונה וספה, הוכיחה את עצמה כתהליך קל יחסית וכללה החלפה של צריח הטנק בהוביצר בקוטר 105 מ"מ והרכבה של מיגון סביבו; המיגון היה גבוה באזור ההוביצר וירד לקראת קצהו האחורי של תא הלחימה, בעוד הגג נותר חשוף. ייעודו של הכלי כתומ"ת איפשר את מיגונו הקל של תא הלחימה, משום שלא נועד לשרת בחזית שדה הקרב.
טבילת האש של הוספה בחזית המזרחית ב-1943 הייתה מוצלחת כל כך, שהיטלר החליט להורות שכל הפאנצרים סימן 2 ישמרו לטובת המרה לווספות. בתקופת הייצור של הוספה, מפברואר 1943 ועד אמצע שנת 1944, הורכבו בסך הכל 682 כלים, בנוסף ל-158 כלים ללא תותח אשר נועדו לנשיאת תחמושת.
