ז'אן אנרי-רובר
ז'אן אנרי-רובר (בצרפתית: Jeanne Henri-Robert; 1893, פריז – 1983, פריז) הייתה אשתו של ראש ממשלת צרפת פול רנו וחסידת אומות העולם מצרפת.
לידה |
22 באפריל 1893 הרובע התשיעי של פריז, צרפת |
---|---|
פטירה |
8 ביוני 1983 (בגיל 90) הרובע השמיני של פריז, צרפת |
מדינה | צרפת |
בן או בת זוג | פול ריינו |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם (22 במרץ 2007) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | ז'אן אנרי-רובר |
קורות חיים
עריכהאנרי-רובר הייתה בתו של ההיסטוריון ועורך הדין הצרפתי אנרי-רובר (אנ'). בשנת 1912 נישאה לפול רנו ולשניים נולדה בת, קולט רנו (1914–2010).
פעילותה בתקופת השואה
עריכהבשנת 1942 פעלה אנרי-רובר להצלתה של פעילת המחתרת היהודייה ז'יזל גונס-בואה (Gisèle Gonse-Boas)[1]. גונס-בואס נותרה בפריז לאחר עזיבת משפחתה ולמדה סיעוד ועבודה סוציאלית. במהלך גירוש היהודים מפריז ביולי 1942 התנדבה גונס-בואס לסייע למשפחות יהודיות שהוחזקו באצטדיון החורף בפריז. היא נעצרה בסוף 1942 אך שוחררה והצטרפה לרשת מחתרת שפעלה במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית וסייעה להעביר ילדים יהודים נרדפים לבתי מחסה ולמשפחות אומנה בצפון צרפת. היא נעצרה שנית, נחקרה בעינויים ונשלחה למעצר במחנה הריכוז דראנסי. בדצמבר 1943 הועלתה על רכבת גירוש לאושוויץ אך קפצה מהרכבת כשזו עדיין הייתה בתחום צרפת.
פצועה וחבולה, חזרה גונס-בואז לפריז. שם פגשה מכר שהביאה לאנרי-רובר. אנרי-רובר הציעה לגונס-בואס מסתור בביתה ברחוב פובור סנט-אונורה (אנ') ברובע השמיני של פריז, וזאת תוך סיכון חייה שלה עצמה, בתור מסייעת לאשת מחתרת.
בדצמבר 1943 העבירה אנרי-רובר את גונס-בואס לסנט מקסים (אנ') שבדרום צרפת, אך גונס-בואס חלתה והיה עליה לשוב לפריז. אנרי-רובר דאגה להשיג לה טיפול רפואי במרפאה פרטית ושיכנה אותה בביתה. ב-15 במאי 1944 הגיעו גרמנים לעצור את השתיים. גונס-בואס הצליחה להימלט אך אנרי-רובר נעצרה והוחזקה במחנה הריכוז ויטל.
לאחר המלחמה
עריכההנצחה
עריכהבשנת 2007 הוכרה אנרי-רובר על ידי יד ושם בתור חסידת אומות העולם.
קישורים חיצוניים
עריכה- פעילותה של אנרי-רובר להצלת יהודים, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ על גיזל גונס-בואס באתר המוקדש לצרפתים חסידי אומות העולם וללוחמי מחתרת צרפתיים בתקופת השואה (בצרפתית)